בצוואתו האחרונה הוריש המנוח את שלל רכושו לאשתו, ולאחר מותה לילדיהם בחלקים שונים. אלא שאחד היורשים התנגד לצוואה בטענה לאי-כשירות והשפעה בלתי הוגנת. מה נקבע?
אב ל-3 ערך בערוב ימיו ארבע צוואות. האחרונה שבהן הייתה צוואה הדדית לטובת אשתו, ולאחר מותה לשניים מילדיהם בחלקים שונים. משמת האיש, הגישה אלמנתו בקשה לקיום צוואתו האחרונה, בעוד אחד היורשים התנגד לה, בטענה להשפעה בלתי הוגנת והעדר כשירות בשעת הציווי. השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון דחתה את ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה.
המנוח - שבחייו הקים עסק משפחתי הכולל מספר חברות, והחזיק בלפחות שלוש דירות - היה נשוי ואב ל-3. בשלוש שנותיו האחרונות הוא ערך לא פחות מארבע צוואות. באחרונה שבהן, מינואר 2022, ציווה את כל רכושו לאשתו, ולאחר מותה לשניים מילדיהם בחלוקה הבאה: לאחד הוריש את אחת הדירות; ולשני, המתנגד, את התכשיטים, הכספים והחסכונות בחשבונות הבנקים שלו בארץ ובעולם. הבן שלישי קיבל במתנה את שתי הדירות האחרות, ולכן לא נכלל בצוואה.
מספר ימים לאחר עריכת הצוואה הרביעית חלה המנוח בקורונה. בהמשך, ועל רקע ליקויים בריאותיים שהיו לו כמו סוכרת ומחלת כליות, מצבו הלך והידרדר עד שנפטר. בשלב זה ביקשה אלמנתו לקיים את צוואתו האחרונה, בעוד אחד מבניה הגיש התנגדות.
לטענתו במועד עריכת הצוואה סבל אביו ממצב בריאותי ונפשי קשה, אשר מנע ממנו להבין על מה חתם. בנוסף, הוא היה נתון ללחצים מצד אמו ואחיו באופן העולה כדי השפעה בלתי הוגנת. לשיטת המתנגד, הצוואה אינה משקפת את רצונו האמתי של אביו ומשכך היא בטלה ויש לחלק את העיזבון באמצעות צו ירושה על פי דין.
מנגד טענה האלמנה שבעלה היה צלול בשעת צוואתו האחרונה. היא הכחישה את טענת בנה-המתנגד לפיה היא ואחיו הפעילו השפעה בלתי הוגנת על המנוח. בנסיבות אלה עתרה האלמנה לדחות את ההתנגדות ולקבל את בקשתה לאישור הצוואה.
היה עצמאי ודעתן
השופטת רום פלאי דחתה את טענות ההתנגדות, אחת לאחת. בנוגע לטענת העדר הכשירות, היא ציינה שהמתנגד לא רק שלא הוכיח אותה אלא אדרבה, חיזק את המסקנה שאביו היה צלול והבין על מה חתם. כך למשל, המתנגד הציג מסמך רפואי מינואר 2022 - החודש בו נחתמה הצוואה - בו נרשם בין היתר שאביו "בן 75, צלול ומתגורר עם משפחתו".
"מהעדויות שנשמעו בפניי, עלה בבירור כי בעת עריכת הצוואה המנוח היה צלול, דומיננטי ודעתן", כתבה השופטת. היא ציינה אמנם שלקראת מותו חלה הידרדרות במצבו, אחרי שנדבק בקורונה, ואולם לדבריה אין בכך ללמד כי כשירותו הקוגניטיבית נשללה ממנו במועד עריכת הצוואה.
בהמשך דחתה השופטת אף את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת. לדבריה, גם כאן אישרו העדים השונים שהמנוח היה אדם דומיננטי, עצמאי בדעותיו, שלא היה נתון להשפעות או מניפולציות, ולא ניתן היה להכתיב לו מה לעשות. עורך הדין שניסח את שלוש הצוואות הראשונות של המנוח סיפר שהוא היה "אישיות דומיננטית במשפחה, איש שידע מה הוא רוצה". בדומה לכך העידה חברת משפחה שהמנוח "היה דומיננטי ולא פראייר". עוד עלה ממסכת הראיות, שבערוב ימיו המנוח נפגש עם אנשים רבים בביתו ומחוצה לו, ולא היה מבודד חברתית.
"התרשמתי כי המנוח היה אדם עצמאי וצלול, בעל דעה איתנה, אשר שיקף היטב את רצונו באופן ברור ומפורש", סיכמה השופטת. בנסיבות אלה היא דחתה את ההתנגדות תוך חיוב המתנגד לשלם לאימו הוצאות משפט בסך 53,100 שקל, והורתה על קיום הצוואה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד ליהיא דמבינסקי כהן ועו"ד כיאן בלאל
- ב"כ המתנגד: עו"ד פריד ג'ובראן ועו"ד זכי סחליה
עו"ד קסם קוזוקין
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.