בפסק דין שניתן באחרונה, חויב משרד החינוך לפצות מורה שעקב מצבה הרפואי נמנע ממנה להמשיך בתפקידה והמתינה כשנה וחצי, ללא משכורת, למענה לפנייתה לשיבוץ בתפקיד אחר. בית הדין לעבודה: "פרק זמן לא סביר".
מורה בעלת 11 שנות ותק תבעה באוגוסט 2014 את משרד החינוך לשכר עבודה ופיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל התנהלות ועדת הניוד הבין-משרדי בעניינה.
המורה שעקב מצבה הרפואי – מחלה במיתרי הקול – נאלצה להפסיק לעסוק בהוראה, ביקשה לממש את זכותה לפי הוראות התקשי"ר לשיבוץ בתפקיד באחר בשירות המדינה, ולשם כך פנתה באוקטובר 2013 לוועדת הניוד הבין-משרדי במשרד החינוך.
ועדת הניוד, שהתכנסה בינואר 2014 לדון בעניין, אכן עשתה מאמצים למצוא למורה תפקיד אחר אולם רק כעבור כשנה וחצי מפנייתה ובהוראה מפורשת של בית הדין לעבודה – הודיעה לה על כישלון מאמציה והפסקת עבודתה בשירות המדינה.
בתביעה המורה טענה כי משך הזמן שלקח לוועדה לתת מענה לפנייתה אינו סביר ואף מנוגד להוראת התקשי"ר המגבילה את פרק הזמן המקסימלי לחיפוש תפקיד חלופי לחצי שנה.
המורה ציינה כי עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהעיכוב חמורה שבעתיים לאור העובדה שבכל תקופת ההמתנה לתשובה היא לא עבדה ולא קיבלה משכורת.
כמו כן היא ציינה כי כל "תחינותיה" להאיץ את הטיפול בעניינה לאור המצוקה הכלכלית אליה נקלעה ומצבה המנטאלי הקשה עקב היותה מובטלת – לא הועילו.
משרד החינוך השיב בתגובה כי עשה את מירב המאמצים לסייע לתובעת ולמצוא לה תפקיד אחר, ולפנים משורת הדין פעל בעניינה מעבר לששת החודשים הקבועים בתקשי"ר. כמו כן ציין כי התובעת שללה תפקידים רבים שהוצעו לה.
בהקשר זה ציינה התובעת כי רק תפקיד אחד מכל התפקידים שהוצעו לה התאים עבורה, אולם גם הפעם בירוקרטיה מסורבלת וארוכה מנעה את שיבוצה, מה שרק הוסיף על עוגמת הנפש שנגרמה לה.
תלויה באוויר
סגנית נשיאת ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, החליטה באחרונה לקבל את התביעה אך בחלקה בלבד.
על אף שהאמינה למשרד שעשה מאמצים רבים למצוא לתובעת תפקיד חלופי, השופטת קבעה כי פרק הזמן שחלף עד שניתן לה מענה סופי אינו סביר ומנוגד להוראות התקשי"ר.
השופטת הסכימה כי לתובעת נגרמה עוגמת נפש רבה, שכן העיכוב במתן התשובה הותיר את התובעת תלויה באוויר – מצד אחד ללא עבודה וללא שכר ומצד שני ללא אפשרות לכלכל את צעדיה ולהתחיל בחיפוש עבודה חדשה. ויותר מזה, לדעתה זהו אחד המקרים הקיצוניים שבהם יש לחייב את המדינה בפיצוי בגין התנהלותה.
עם זאת השופטת סברה כי אין לחייב את המדינה בתשלום שכר עבודה לתובעת משך כל תקופת ההמתנה ודחתה את תביעתה בעניין זה.
משכך, משרד החינוך חויב לפצות את התובעת ב-40 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה קייקוב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גילה חממי פינק מפרקליטות מחוז ת"א
* עו"ד עלי שקיב (שכיב) עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.