לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' אטלן
צעיר שניסה לפרוץ לתא שירותים שעה שהתפנתה בו אישה, נתפס והודה כי נהג באופן תדיר להציץ לשירותי נשים במקומות ציבוריים. הצעיר הורשע ב 5 עבירות של פגיעה בפרטיות ובהחזקת סכין. בית משפט השלום באשדוד גזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל.
כנגד צעיר כבן 22 הוגש כתב אישום בגין 5 עבירות של פגיעה בפרטיות ועבירה של החזקת סכין. בכתב האישום נטען, כי הצעיר ניסה לפרוץ עם מברג את אחד מתאי השירותים בבניין 'בית הרופאים' באשדוד, שעה ששהתה בו אישה, ורק נוכח צעקותיה ברח מהמקום.
בכתב האישום נטען, כי לא מדובר במקרה חד פעמי, וכי הנאשם היה נוהג להגיע לבניינים ציבוריים, לעלות מעל תאי השירותים ולהציץ לנשים כשהן מתפנות. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם במעשיו והורשע, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.
בטיעוניה לעונש ביקשה המדינה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, שכן לטענתה, מדובר במעשים חמורים שהנאשם חזר עליהם לאורך שנים. עוד ציינה, כי הנאשם מסרב לעבור טיפול לעברייני מין.
הסניגורית טענה, כי מעשי הנאשם אינם חמורים, בפרט כשלא נגע במתלוננות ולא התכוון לעשות זאת, וכי סירובו לעבור הליך טיפולי נובע מבעיות קוגנטיביות ומחוסר בשלות נוכח גילו הצעיר. לפיכך, ביקשה כי עונשו יתבטא במאסר על תנאי בלבד.
"פלש למרחב בטוח"
השופטת גילת שלו גזרה על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 7 חודשים, פיצוי של 1,500 שקל למתלוננת, והתחייבות של 3,500 שקל, כי לא יעבור עבירות חדירה לפרטיות ועבירות מין במשך שנתיים מיום שחרורו.
השופטת קבעה, כי אמנם לא מדובר בעבירות המצדיקות ענישה מחמירה, אך עם זאת, לא מוצדק לגזור על נאשם, שמעשיו הלכו והחמירו עם השנים, מאסר על תנאי בלבד, בפרט כשאינו מסכים לעבור הליך טיפולי.
"אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא במקרים חוזרים ונשנים שבהם הפר הנאשם ברגל גסה את זכותן של המתלוננות לפרטיות, פלש למרחב בטוח השמור לנשים בלבד, והציץ למתלוננות ברגעים אינטימיים, בהן גופן חשוף, לצורך סיפוק יצרו", כתבה השופטת.
עוד נפסק, כי אין כל סיבה להקל עם הנאשם רק משום שלא נגע במתלוננות, שכן הוא פגע בתחושת הביטחון שלהן בצורה חמורה, אך עם זאת, גזר דינו לוקח בחשבון את הודאתו במעשה שבגינו נעצר ובמעשים נוספים.
עונש מחמיר או מקל? דעות לכאן ולכאן
"פגיעה בפרטיות אכן פגיעה קשה היא", מציינת עו"ד ניצה מלרן, אך עם זאת, לדעתה "יש לבחון בזהירות כל מקרה לגופו בכלל, ובהקשר הפלילי בפרט."
לדבריה, "גזה"ד משקף ענישה מחמירה במידת מה, ומדוע? הנאשם סובל, ככל הנראה, מסטייה ו/או הפרעה אישיותית, על כן, מבצע הוא את מעשיו בשל דחף בלתי-רצוני. בענישה מאחורי סורג ובריח- ללא טיפול הולם - ספק אם האינטרס הציבורי נשמר במלואו. רבים הסיכויים, כי הנאשם ישוב לבצע מעשיו אלו. בכל הכבוד, ניתן היה בגזה"ד להורות על מתן טיפול ראוי לנאשם, כך שהן הציבור והן הנאשם ייצאו נשכרים".
לעומת זאת, לדידו של עו"ד אסף טל ממשרד תגר-טל, "פסק הדין מקל במידה רבה עם הנאשם".
עו"ד טל מסביר, כי "טרם גזר ביהמ"ש את דינו של הנאשם, עמד על העובדה כי לנאשם עבר פלילי במקרים דומים, וכי עת נפגש עם שירות המבחן התייחס בצורה מצמצת לעבירות המיוחסות לו ואף הכחיש חלק ממעשיו, והתכחש לצורך בטיפול בבעייתו בתחום המיני"
הוא מציין, כי "לו אכן היה משתלב הנאשם בקבוצה טיפולית ומביע נכונות לקבל טיפול, נראה כי התוצאה הייתה אחרת לחלוטין".
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' אטלן
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.