בו 16.5 נחבל בפניו ממוט ברזל ושתיים משיניו נעקרו. היישוב נירית חויב לפצות אותו לאחר שנמצא כי השער לאתר לא היה נעול. הפיצוי: כ-80 אלף שקל
השופט אלעד פרסקי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שנפצע כשנכנס עם חבריו למבנה שהיה בשלבי בנייה ביישוב נירית. בפסק הדין נקבע שהיישוב התרשל כשלא ווידא שהאתר מגודר באופן בטוח ויעיל. עם זאת, על התובע הוטל אשם תורם של 50%.
התובע, יליד 1992, סיפר שבינואר 2008 נפגע ממוט ברזל שהשתחרר ממתקן הרמה מכאני (רמפה) עליו טיפס. הרמפה הוצבה במבנה שהיה בשלבי בניה ועתיד היה לשמש כ"בית העם" בישוב נירית.
הוא ציין שנכנס למבנה ביחד עם קבוצת חברים וטען שלא מדובר היה באירוע חריג. לדבריו, צעירי הישוב נהגו להיכנס למבנה אשר היה סמוך למגרש בו בילו שעות רבות. עוד נטען כי המעבר מהמגרש למבנה היה שכיח אף יותר בימות החורף הקרים והגשומים בהם חיפשו הנערים מחסה. התובע ציין בנוסף שהכניסה האחורית לאזור המבנה הייתה פתוחה.
הצעיר סיפר שכתוצאה מהתאונה נעקרו שתיים משיניו. הוא נזקק לטיפולים רבים על מנת לשקם את שיניו ויהיה עליו להמשיך בטיפולים גם בעתיד.
לטענתו, הישוב התרשל בכך שלא וידא את סגירת אזור המבנה אשר באותה עת היה למעשה אתר בניה.
היישוב טען מנגד כי האתר גודר במלוא היקפו. עוד לטענתו, הוא פטור מאחריות לתאונה מכיוון שהתובע וחבריו נכנסו למבנה כמסיגי גבול, שלא בתום לב ומתוך כוונה לביצוע מעשי ונדליזם או מעשים אסורים אחרים.
היישוב הוסיף כי יש להטיל על הצעיר אשם תורם משמעותי שכן בזמן התאונה היה בן 16 וחצי, גיל בו ניתן להבין שמסוכן ואסור להיכנס לאתר בנייה.
תרומה כפולה
השופט אלעד פרסקי מבית משפט השלום בירושלים ציין שלפי חומר הראיות המסקנה המסתברת היא שבחלק האחורי של האתר היה שער שניתן להיכנס דרכו, והמקום לא היה סגור הרמטית. ״העובדה כי ניתן היה לפתוח את השער בקלות רובצת לפתחם של הקבלן והישוב״, כתב. הוא הוסיף כי התרשם שכניסת צעירי הישוב למבנה הייתה חזון נפרץ. זאת מעבר לכך שמיקומו של האתר בסמוך למגרש בו נעשה שימוש תדיר מייצר פוטנציאל ל"גלישת" נערים וילדים מהמגרש לאתר.
באשר לטענת הסגת הגבול ציין השופט כי הוכח שכניסת התובע וחבריו למבנה נעשתה כחלק מהתרועעות חברתית ולא מתוך כוונה לבצע עבירה או עוולה. "הוכח כי המקום שימש כמקום מפגש של צעירי הישוב וממילא יש לקבל את טענת התובע כי נכנס למקום בתום לב וללא כוונה לעבור עבירה או לבצע עוולה", כתב.
השופט קבע שבנסיבות אלה היישוב אחראי למחדל כבעל הזכויות בקרקע וכמזמין העבודה מהקבלן.
עם זאת, השופט הטיל על התובע אשם תורם בשיעור 50% וקבע כי תרומתו לתאונה כפולה: ראשית, בכניסה לאתר בניה, ושנית, בטיפוס על מכשיר מכאני.
ביחס לנזק קבע השופט שהתובע נותר עם נכות זניחה והפיצוי הוא בעיקר על הכאב והסבל שחווה ועל הוצאותיו הרפואיות לטיפול בשיניו.
בסך הכל ולאחר ניכוי אשם תורם חויב היישוב לפצות את התובע ב-69,000 שקל.
היישוב חויב בנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 16,000 שקל והוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד מאיה בן לולו
- ב"כ הנתבעות: עו"ד דני ברודי
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד רג'א השול
עו"ד רפאל שלום יאיר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.