נער שסבל מפזילה מולדת פנימה עבר ניתוח בבי"ח בני ציון אבל לאחריו אובחנה אצלו פזילה החוצה. ניתוח מתקן נוסף לא עבר בהצלחה אלא שהרופאים לא אבחנו את הבעיה וכתוצאה מכך הוא איבד את שריר העין
בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המדינה כבעלת בית החולים בני ציון שבחיפה עקב נזק שנגרם לנער בן 14 במהלך ניתוח לתיקון פזילה בעין ימין. השופטת אוסילה אבו-אסעד, שחייבה את המדינה בפיצויים והוצאות של כ-824 אלף שקלים, קבעה כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלאחר ניתוח ראשון שגרם לבעיה בעין ביצע הצוות ניתוח מתקן על סמך אבחנה שגויה. כתוצאה מכך סובל הצעיר מפזילה ומהגבלת תנועה בעין בשל אובדן השריר.
התובע, היום בן 27, נולד עם פזילה כלפי פנים בעין ימין. כשהיה בן 4 עבר ניתוח לתיקון הפזילה בבית חולים העמק שבעפולה אבל כעבור מספר שנים הפזילה חזרה.
ב-2006 עבר ניתוח נוסף בבית החולים בני ציון שבעקבותיו התפתחה אצלו פזילה החוצה וכעבור חודשיים עבר ניתוח מתקן, שלישי במספר. כשנה לאחר מכן רופא מקופת חולים העלה חשד לאיבוד שריר, שאומת בהמשך בבית החולים מאיר בכפר סבא שם עבר התובע ניתוח נוסף. אלא שבשלב הזה כבר היה מאוחר מדי והוא נשאר עם פזילה והגבלת תנועה בעין.
בתביעה שהגיש נגד המדינה הוא טען כי בית החולים בני ציון התרשל בכך שפגע בעין בניתוח הראשון ולא תיקן את הפגיעה בניתוח השני בשל אבחנה לא נכונה של היחלשות השריר חלף העובדה שהשריר החליק והיה צורך לחבר אותו בחזרה. עוד נטען כי הרשלנות הרפואית התבטאה גם בתיעוד לוקה בחסר בדו"ח הניתוח ובמסמכים הרפואיים שלא רמזו לכך שמשהו השתבש.
המדינה הכחישה רשלנות בטיפול בתובע. נטען כי התפתחות הפזילה החוצה היא תופעה מוכרת, והיא גרמה להחלשת השריר שתוקנה בניתוח הנוסף. לטענתם, החלקת השריר אירעה חודשים אחרי הניתוח ולא אותרה משום שהתובע לא הגיע למעקב.
כל צד תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה ומאחר שאלה סתרו זו את זו מינתה השופטת אוסילה אבו-אסעד מומחה מטעם בית המשפט. אלא שחוות דעתו, שצידדה בעמדת ההגנה, נדחתה.
טשטשו את העובדות
השופטת אבו-אסעד מצאה פגמים וחוסר דיוקים משמעותיים בחוות הדעת של המומחה הממונה, שבין היתר התעלם מהממצאים של בית החולים מאיר ולפיהם נגרם לתובע איבוד שריר, לא הסביר כיצד הגיע למסקנות מנוגדות לחלוטין ולא התייחס לכך שהרישום הרפואי היה פגום והאבחנה בניתוח המתקן היתה שגויה.
בנוסף, השופטת התרשמה שבית החולים ניסה להכחיש את הרשלנות על-ידי טשטוש עובדות וממצאים. כך למשל, הטענה שהתובע לא הגיע למעקב הופרכה כשהתיק הרפואי של התובע העיד כי הגיע לביקורת פעמיים אצל מנהל המחלקה.
בסיכומו של עניין השופטת מצאה כי הצוות הרפואי התרשל בניתוח השני כשהגיע לאבחנה שגויה ולא בדק אפשרות לאיבוד או החלקה של השריר – מצב שהצריך חיבור דחוף. רשלנות נוספת התבטאה במעקב לאחר הניתוח ובניהול רשומות רפואיות שגויות וחסרות. כתוצאה מכך, כשהתובע הגיע לבית החולים מאיר הוא כבר אובחן עם איבוד שריר שהסיכוי לתקנו היה נמוך משמעותית.
השופטת קבעה כי התובע נותר נכה כתוצאה מהרשלנות וחייבה את המדינה לשלם לו 728,500 שקלים פיצויים על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרה, בתוספת 95,699 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד ורד פרי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.