השופט הגיע למסקנה שהאב – שבמשך שנים שילם כל חודש 250 שקל יותר מהסכום שנקבע – יכול לבוא בטענות רק לעצמו, וקבע שאין להחזיר לו את הכסף שכן ההחזר יבוא על חשבון צרכיה של בתו.
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לפני מספר ימים את תביעתו של אב להשבת כספים מסוימים ששילם כמזונות בסכומים גבוהים יותר מכפי שסוכם בהסכם הגירושין. בשל טעות שלא ברור מדוע נמשכה זמן כה רב, האב שילם מזונות ביתר במשך לא כ-11 שנים, אולם השופט בן שלו השתכנע שאין הצדקה להחזיר לו את הכספים, וזאת משום שהדבר עלול לפגוע בטובתה של בתו (ילידת 2003).
המזונות שולמו על פי הוראות הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע כי האב ישלם מזונות בסך 1,250 שקל לחודש עד יוני 2007, ולאחר מכן הסכום יופחת ל-1,000 שקל לחודש.
בפועל הוא המשיך לשלם 1,250 שקלים גם אחרי יוני 2007, כיוון שלא שם לב לסכום שירד לו בהוראת קבע. על הטעות גילה לדבריו רק בינואר 2016. לכן האב – התובע בהליך – הגיש תביעתו להשבת מזונות ששולמו ביתר, בסכום של 25,750 שקל.
הנתבעת, שביקשה לדחות את התביעה, לא חלקה על עצם התשלומים, אולם טענה כי התובע שילם אותם מרצונו החופשי. עוד היא טענה כי הכספים כבר שימשו להוצאות הילדה.
השופט שלו הבהיר שבהתאם לכך שהתביעה הוגשה באפריל 2016, הרי שאין מחלוקת בנוגע להתיישנות הכספים ששולמו עד אפריל 2009, כלומר למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה.
גרסה מעוררת תמיהה
בהמשך פסק דינו השופט שלו שטח מגוון של נימוקים לדחיית התביעה. ראשית, השופט הבהיר כי החוק לתיקון דיני משפחה – שעליו בין השאר התבססה תביעתו של התובע – אינו קובע השבה מיידית אלא מקנה זכות להגיש תביעה בגין עודף מזונות. אולם הדבר עדיין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
לגופו של עניין, השופט הביעה תמיהה על כך שהתובע לא שם לב לטעות במשך כל כך הרבה שנים (ולא חודשים ספורים למשל), במיוחד כאשר לטענתו מצבו הכלכלי לא טוב. לטעמו של השופט, הדבר מטיל "צל" מסוים על גרסתו.
מכל מקום, הנימוק המרכזי לדחיית התביעה היה טובת הילדה. השופט הבהיר שגם אם יקבל את גרסת התובע, אין הצדקה לחייב את הנתבעת להשיב את הסכום שכן התשלום ייגרע מהוצאות הילדה וצרכיה.
כמו כן, השופט הבהיר שלמרות טענות בדבר מצב כלכלי קשה, התובע לא הוכיח כלל כי מצבו דוחק ומחייב את השבת הכספים על חשבון כלכלת בתו. בתוך כך השופט אף התחשב בעובדה שהאב אינו בקשר עם בתו, ולכן קשה יותר לחייב את האם בתשלום שיבוא על חשבון הבת.
לפיכך בסיכומו של דבר התביעה נדחתה. למרות זאת, בהתחשב בכך שבתחילת ההליך ניתן פסק דין במעמד צד אחד לטובת התובע (כיוון שהנתבעת לא התייצבה, אך לאחר מכן הוא בוטל בהסכמת הצדדים), השופט החליט שכל צד יישא בהוצאותיו.
- ב"כ התובע: עורך דין דיני משפחה דניאל גוסטבו גרפינקל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד האיל אבו גרארה
עו"ד יחיאל פורת
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.