בית הדין הרבני קבע כי מאחר שהאב אינו משלם ואינו בקשר עם ארבעת ילדיו, תשלום המזונות יעשה מחלקו בדירה המשותפת, שתעבור לגרושתו כהיוון לתשלום המזונות העתידיים.
בית הדין הרבני האזורי חיפה נדרש להכריע בתביעת מזונות, משמורת וחלוקת רכוש, שהוגשה על ידי אם לארבעה ילדים שבעלה נטש וברח לחו"ל. שלושת הדיינים – אב"ד הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי – קבעו כי דירתם של הצדדים "תעבור לאישה כהיוון לתשלום המזונות העתידיים וזאת כדי לאפשר לאישה לקיים את ילדיה מבחינה כלכלית".
השניים נישאו ב-2004 ונולדו להם ארבעה ילדים. בסוף 2014 האישה הגישה תביעה לגירושין, וכן בקשה לצו הגנה. היא סיפרה שבעלה היכה אותה אך היא נמנעה מלהגיש תלונה. מאוחר יותר היה אירוע נוסף שהיה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", כאשר בעלה היכה אותה "מכות רצח ודפק לה את הראש בקיר", כלשונה.
בשלב מסוים הבעל נסע לחו"ל ולא חזר. ב-2016 האישה נסעה לג'נבה ושם התגרשה ממנו, ללא הסכם כלשהו, כיוון שחששה להישאר עגונה.
תביעתה עסקה בשני עניינים עיקריים, דירת הצדדים הרשומה על שם שניהם ותביעת משמורת ומזונות הילדים.
במשך חודשים רבים, הנתבע זומן למספר דיונים אך מעולם לא התייצב. בשלב מסוים עורך דינו הגיש אף בקשה לביטול ייצוג, אולם בקשתו נדחתה עד שהנתבע ימציא כתובת של עורך דין אחר, וזאת מתוך חשש שלא תהיה דרך ליצור איתו קשר.
שלושת הדיינים דנו באריכות בשאלה האם ניתן לפסוק ללא נוכחותו של הנתבע, ובסופו של דבר הגיעו למסקנה שלכל הדעות ניתן לדון ולהוציא פסק דין. בין היתר, משום שלנתבע היה עורך דין, וכן כי מדובר באדם שברח ושמתנהל באופן בריוני, בניסיון למנוע מבית הדין להוציא דין צדק.
הדיינים הזכירו שהנתבע מודע לכל ההליכים, והפרוטוקולים וההחלטות מובאים לעיונו – כך אמר בא כחו – אך הוא אינו מגיב. "גם זה מוכיח את האמור לעיל שמטרת הבעל לפגוע בהליך המשפטי ועל ידי כך לפגוע באישה וזאת תוך פגיעה כלכלית ונפשית בילדיו שלו שגם עליהם הוא לא חס", כתבו.
"לאפשר לאישה לחיות"
לגופן של התביעות, הדיינים קבעו כי הילדים יהיו במשמורתה המלאה והיחידנית האם, היות שזה המצב בפועל, שכן הבעל ברוח לחו"ל.
לעניין המזונות, הדיינים פירטו החלטות קודמות בדבר חיובו של האיש, שנכון להיום צבר חוב להוצאה לפועל, בסך של 166,000 שקל. הדיינים אף חישבו כי לפי סך של 1250 שקל לילד יצא שמחודש יולי 2017 (תאריך החוב של הבעל להוצל"פ) עד שהבן הקטן יגיע לגיל 18, הבעל יצטרך לשלם סך של 626,250 שקל.
בעניין זה הדיינים החליטו לכרוך את החוב לדירה של שני הצדדים, וקבעו כי "כדי לאפשר לאישה לחיות", בית הדין יהוון את חלקו העיקרי של חוב המזונות, והוא ישולם דרך חלקו של הבעל בדירה.
חלקו של הבעל בדירה לאחר קיזוז המשכנתא עמד על 396,500 שקל, ונקבע כי סכום זה יקוזז מהמזונות העתידיים שעליו לשלם עבור מזונות הילדים וחלקו בדירה יעבור לאישה.
שאר חוב המזונות שנותר מהמזונות העתידיים ישולם בתשלומים חודשיים בסך של 400 שקל לחודש עבור כל ילד, מתוך התחשבות בכך בהיוון חוב המזונות מול חלקו בדירה. בנוסף, הנתבע ישלם חצי מהוצאות בריאות חריגות כנגד הצגת קבלות מתאימות.
עוד הובהר כי חוב מזונות העבר ימשיך להתנהל בהוצאה לפועל.
עו"ד זיוה עירון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.