האיש ניהל משא ומתן לרכישת דירה במגדלי הצעירים בתל אביב. כשטופס 4 התעכב המוכרת נסוגה מהעסקה. תביעה שהגיש נגדה נדחתה
השופט יהושע גייפמן דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אישה שניהלה איתו משא ומתן למכירת זכויותיה בדירה בתל אביב. בזמן המשא ומתן הפרויקט טרם קיבל טופס 4 והמוכרת סברה שהוא יתקבל בקרוב, ושהיא תוכל בתמורה שתקבל מהקונה לרכוש דירה בגבעתיים. הטופס התעכב והאישה הבינה השהעסקה כבר לא כדאית עבורה. טענת האיש כי יש לאכוף את הטיוטה האחרונה נדחתה.
בינואר 2021 החל משא ומתן בין התובע לבין הנתבעת לרכישת זכויותיה בנכס. באותו זמן הנתבעת הייתה חברה בקבוצת רכישה, מה שהקנה לה זכויות לקבלת דירה במגדלי הצעירים בדרך בגין בתל אביב.
במועד ניהול המשא ומתן טרם ניתן טופס 4 לאכלוס הדירה, אך הוחלפו טיוטות הסכם בין פרקליטי הצדדים. ביוני 2021, לאחר חמישה חודשים, הודיעה בא כוחה של המוכרת לבא כוחו של הקונה על הפסקת המשא ומתן.
בתביעה דרש האיש לאכוף את טיוטת ההסכם שלא נחתמה, שהועברה אליו באפריל 2021. לטענתו, הטיוטה מהווה הסכם מכר מחייב. הוא עתר גם לחייב את המוכרת בפיצויים מוסכמים בסך 265,000 שקל בהתאם לאחד הסעיפים לטיוטה.
הנתבעת העידה כי בתחילת המשא ומתן חשבה שניתן יהיה לסגור את העסקה במהירות, ושבתמורה שתקבל תוכל לקנות דירה חלופית. ואולם, טופס 4 התעכב משמעותית. במקביל הייתה עלייה מסיבית במחירי הדירות, והיא הבינה שהתמורה שציפתה לקבל מהתובע כבר לא תאפשר לה לקנות דירה אחרת גדולה יותר בגבעתיים. זאת ועוד, היא הייתה בהריון ומועד הלידה התקרב. היא לא רצתה לבצע את המכירה בנסיבות אלה ולכן הפסיקה את המשא ומתן.
התנאים לא התקיימו
השופט הבכיר יהושע גייפמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שלא נחתם הסכם מכר בין הצדדים. הוא הבהיר שעל פי הסכם קבוצת הרכישה, מכירת הזכויות של הנתבעת הייתה טעונה הסכמת הנאמנים של קבוצת הרכישה ושל הבנק המלווה. הנאמנים לא נתנו את הסכמתם למכר ואף לא הבנק.
כמו כן, בכל שלבי המשא ומתן לא שולמה תמורה כלשהי על ידי התובע. הנתבעת לא הסכימה לחתום על זיכרון דברים וגם לא נתנה הסכמה לקבל מקדמה כספית או צ׳ק ביטחון, כפי שהציע לה התובע במטרה להבטיח את עריכת העסקה.
השופט הוסיף שהנתבעת ובעלה היו בתקופת המשא ומתן זוג צעיר עם ילד נכה. הנתבעת, עורכת דין במקצועה, הייתה אמורה ללדת ילד שני ביולי 2021. היא רצתה למכור את דירת 3 החדרים שרכשה במגדלי הצעירים ולקנות במקביל דירת 4 חדשים בגבעתיים, נכס שיתאים יותר למשפחתה. כל זאת, לפני הלידה.
המוכרת הציבה שני תנאים לביצוע העסקה. הראשון, תשלום התמורה בסך 2,650,000 שקל בעסקה קצרת זמן (מיליון שקל בחתימת החוזה והיתרה תוך 30 ימים). התנאי נועד לאפשר רכישת דירה חלופית לפני הלידה.
התנאי הנוסף היה שההסכם ייחתם רק לאחר קבלת טופס 4 לאכלוס הדירה, וזאת כדי להקטין בכ-70,000 שקל את תשלום מס השבח הצפוי למוכרת.
עד מועד הפסקת המשא ומתן לא התקבל טופס 4 וגם לא היה צפי לקבלתו. בנסיבות אלה, לא התקיים יסוד גמירת הדעת של המוכרת להתקשר בעסקה. לפיכך, לא ניתן לייחס לה פרישה מהמשא ומתן בחוסר תום לב.
בסיכומו של דבר דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רועי שעיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עומר בירותי
עו״ד אבי הורביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.