אב לשלושה חויב ב-2017 לשלם לאם מזונות בסך 3,900 שקל עבור שלושת ילדיהם הקטינים. תביעה שהגיש לביטול המזונות התקבלה עקב שינוי נסיבות
בפסק דין שפורסם לאחרונה השופט ערן שילה קיבל תביעה לביטול מזונות שהגיש אב לשלושה. בפסק הדין נקבע שחל שינוי נסיבות בכמה מישורים, ובין היתר בזמני השהות של הילדים עם האב ובהכנסות האם, שכוללת כיום קצבת נכות עבור אחד הילדים. עם זאת השופט דחה את בקשת האב, תלמיד ישיבה, לחייב את האם לשלם לו מזונות.
לבני הזוג שלושה ילדים, ילידי 2006-2013. במאי 2017 ניתן פסק דין המחייב את האב במזונות בסך כולל של 3,900 שקל. באותה תקופה האב פגש את הקטינים פעמיים בשבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שלישי. פסק הדין ייחס לתובע (שהקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה) פוטנציאל הכנסה של לפחות שכר מינימום וייחס לאם הכנסה בסך 8,540 שקל.
בתביעה לביטול המזונות טען האב שחלו מספר שינויי נסיבות המצדיקים את שינוי פסק הדין. לדבריו, הורחבו משמעותית הסדרי הראייה כך שהקטינים לנים אצלו בכל יום שלישי ובכל סוף שבוע שני, וכן שוהים עמו גם בימי חמישי אחר הצהריים אחת לשבועיים.
שנית, הוריו אינם תומכים בו כפי שתמכו בו בעבר, והסיוע הכלכלי שממנו שילם בפועל את המזונות כבר אינו קיים.
הוא הוסיף שהכנסות האם גדלו משמעותית ועומדות כיום על 20,000 שקל לחודש. עוד לדבריו, האם החלה לקבל קצבת נכות של כ-2,600 שקל לחודש עבור אחד הילדים שאובחן על הרצף האוטיסטי.
בנסיבות אלה סבר האב שהאם היא שצריכה לשלם לו מזונות בסך 1,516 שקל לחודש ובנוסף להעביר לו 820 שקל מידי חודש מתוך קצבת הנכות.
האם טענה מנגד שלא חל שינוי נסיבות המצדיק הפחתה של המזונות. היא הסכימה שהסדרי הראייה אכן הורחבו אך טענה שמדובר בשינוי מינורי. עוד לדבריה, הורי האב עדיין תומכים בו והוא אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
האם טענה שהכנסתה עומדת על 11,800 שקל בלבד, ושהיא אמנם מקבלת קצבת נכות עבור אחד הילדים אך זו אינה מכסה את כל ההוצאות בגין צרכיו המיוחדים.
המאזן השתנה
השופט ערן שילה מבית המשפט למשפחה בירושלים קבע שהתובע הוכיח שינוי נסיבות המצדיק את שינוי היקף החיוב במזונות.
ראשית, כתב השופט, הורחבו משמעותית הסדרי הראייה. בעת מתן פסק הדין הקטינים לנו אצל התובע לילה אחד מידי שלושה שבועות וכיום הם לנים אצלו ארבעה לילות בכל שבועיים.
הוא הוסיף שהוכח שחלה עלייה משמעותית בשכרה של האם והיא עומד כיום על כמעט 12,000 שקל.
זאת ועוד, העובדה שאחד הילדים החל לקבל קצבת נכות בסכום משמעותי משנה את מאזן ההכנסות וההוצאות והוכרה בפסיקה כעובדה שיכולה להוות כשלעצמה ״שינוי נסיבות״.
השופט קבע שיחס ההכנסות הפנויות של הצדדים עומד על כ-70% לאם ו-30% לאב. יחס זמני השהות קרוב מאוד ליחס ההכנסות הפנויות, והילדים שוהים עם האם כ-70% מהזמן. בנסיבות אלה ציין השופט שראוי היה לחייב את האב לשלם לאם בין 450 ל-540 שקל לחודש אך אלו מתקזזים אל מול חובתה של האם להשתתף בעלות המדור של האב.
בסיכומו של דבר נקבע שאף אחד מהצדדים לא יידרש לשלם למשנהו מזונות שוטפים מידי חודש. בתוך כך קיבל השופט את טענת האם כי הוצאותיה עבור הילד שאובחן על הרצף עולות על גובה הקצבה המשולמת לה בגינו.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד א' אטיאס וי' סטולר
- ב״כ הנתבעת: עו"ד ה' גרוסמן
עו״ד יהודה שוורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.