התוקפים טענו כי הקטינה התלוננה עליהם כדי "לסגור חשבון", אך ביהמ"ש קיבל את גרסתה וקבע שהיא סובלת מפוסט טראומה עקב התקיפות.
בשנים 2003-2005 תקפו שני אחים את שכנתם הקטינה בבית הוריה שבעיר בצפון הארץ. הנפגעת הגישה תביעה נגד האחים בגין הנזקים הקשים שנגרמו לה כתוצאה מהתקיפה שעברה. האחים טענו שהתביעה חסרת אחיזה במציאות וכי דווקא בני משפחת התובעת הם אלה שהטרידו אותם, אך השופטת סיגלית גץ-אופיר חייבה אותם בפיצוי של כ-275 אלף שקל והבהירה שהם אחראים לנזק הנפשי שנגרם לתובעת בעקבות התקיפה.
התובעת סיפרה שכשהייתה בת 15 הותקפה מינית על ידי שני האחים. המעשים חזרו על עצמם מספר פעמים עד הגיעה לגיל 17. לדבריה, מאחר שהאחים דומים במראם החיצוני, היא חשבה תחילה כי מדובר באותו אדם, אלא שבעקבות מעשיהם, החלה להבחין ביניהם.
לטענת התובעת, בעקבות התקיפות הגישו הוריה תלונות נגד הנתבעים למשטרה, אך הן סווגו תחת "סכסוך שכנים" ונגנזו. היא הוסיפה שכתוצאה מהתקיפות החלה לסבול מחרדות וממתח נפשי שהובילו לפגיעה בלימודיה. לדבריה, מאז התקיפות היא סובלת מסיוטים, מבעיות שינה ומקשיים חברתיים.
מנגד, הנתבעים טענו כי משפחת התובעת נהגה להתגרות בהם ולקלל אותם מה שאילץ אותם להתלונן נגד המשפחה במשטרה. לגרסתם, התלונות שהגישה התובעת במשטרה שימשו כ"מתקפת נגד" כלפיהם. הנתבעים טענו שהאשמות התובעת נבדקו על ידי המשטרה ונמצאו כשקריות וחסרות בסיס. הם הוסיפו כי התובעת לא סובלת מכל בעיה נפשית או חברתית וציינו כי היא עבדה ולמדה במהלך השנים.
עבירות קשות וחמורות
השופט סיגלית גץ-אופיר הבהירה בפתח דבריה כי מכיוון שהנתבעים לא הורשעו בביצוע התקיפות הנטענות ואף לא הוגשו נגדם כתבי אישום, ומאחר שהעבירות המיוחסות לנתבעים הן קשות וחמורות, על התובעת להוכיח את תביעתה ברמה גבוהה יותר מהנדרש במשפט האזרחי כדי שתוכל לשכנע את בית המשפט באמיתות טענותיה.
השופטת קבעה כי בהתאם לחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, התובעת סובלת מנכות נפשית רפואית בשיעור של 20%, בשל הפרעה פוסט טראומטית שהחלה כשהותקפה מינית על ידי הנתבעים.
השופטת דחתה את טענת הנתבעים שתלונות התובעת הוגשו בתגובה לתלונות שהם הגישו וקבעה כי "עדותה של התובעת קוהרנטית, שוטפת ותואמת את המסמכים הרפואיים שצורפו על ידה" וכי היא הוכיחה את תביעתה ברמה הנדרשת.
השופטת קבעה כי לנוכח הראיות שהוצגו בפניה קיים קשר סיבתי בין התקיפות המיניות שעברה התובעת לבין הנכות הנפשית שממנה היא סובלת.
היא הוסיפה כי מאחר שלא ניתן לייחס לכל אחד מהנתבעים חלק מסוים בנזק הנפשי שנגרם לתובעת, הם יהיו אחראים עבור הנזקים שגרמו ביחד ולחוד.
משכך, השופטת פסקה לתובעת פיצוי על נזקיה – בהם הפסדי שכר, הפסד זכויות סוציאליות, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – בסך של כ-275 אלף שקל. בנוסף, הנתבעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ-64 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין חובב ריקה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יואל גולדנברג
עו"ד נירה בן דוד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.