שלושה אחים הסתבכו בפלילים, וכדי לממן את ייצוגם המשפטי נאלצו הוריהם לנקוט בצעד הקיצוני. שניים מהם תבעו לבטל את הסכם המכר, אך נדחו
הרצחת וגם ירשת? אחים שהועמדו לדין בשל מעורבותם בקטטה המונית במהלכה מת אדם, תבעו לרשת את דירת הוריהם שנמכרה לאחותם בשל הסתבכותם. בתביעה שהגישו לבית המשפט למשפחה בבאר שבע כשני עשורים אחרי המכירה, טענו האחים שאמם הייתה אנאלפבתית ומשכך הסכם המכר עליו חתמה בטל ומבוטל, ודירתה שייכת לעיזבון. אלא שהשופט שי שמואל חשב אחרת.
שני התובעים והנתבעת הם אחים, 3 מ-6 הילדים שהביאו לעולם הוריהם המנוחים. בשנת 1995 היו התובעים ואח נוסף מעורבים בקטטה המונית, במהלכה מצא אחד המשתתפים את מותו כתוצאה מדקירה. השלושה הועמדו לדין כשלטענת אחותם, הנתבעת, האירוע טלטל את המשפחה ולצורך הגנה משפטית עליהם נאלצה המשפחה לגייס סכומי כסף גדולים.
במסגרת זו נחתם בשלהי 1996 הסכם מכר שלפיו דירת ההורים תימכר לאחות תמורת 118 אלף דולר. זמן קצר לפני כן הלך אבי המשפחה לעולמו, ולכן האם היא שהייתה חתומה על ההסכם (יחד עם בתה), אחרי ששאר ילדיה הסתלקו מעיזבון האב לטובתה. ביוני 2017, בחלוף למעלה מעשרים שנה ואחרי פטירת האם, הוגשה התביעה לבית המשפט.
לטענת התובעים אמם לא ידעה קרוא וכתוב וסביר להניח שלא ידעה על מה היא חותמת. יתרה מכך, הכספים שהתחייבה אחותם לשלם בהתאם להסכם מעולם לא שולמו על-ידה, שכן המשפחה מצאה לבסוף פתרון לסוגיית הייצוג המשפטי ולא נזקקה לעזרתה. מכאן, לשיטתם, שההסכם בטל.
לעומתם טענה הנתבעת שאחיה משקרים, וכי היא שילמה גם שילמה את תמורת הדירה במזומן בשתי פעימות: 70 אלף דולר שמסר בעלה לאביה, ו-48 אלף נוספים ששולמו לאימה. "לא תיארתי לעצמי שאקלע לסיטואציה בה בני משפחתי תובעים ממני בעלות על בית אותו רכשתי לפני למעלה מ-20 שנה", זעקה האחות.
ידעו על ההסכם
השופט שמואל הדגיש שחלפו שני עשורים מאז חתימת הסכם המכר ועד למות האם, במהלכן היא נמנעה מלנקוט בהליך כלשהו לצורך ביטולו. "נראה כי התובעים מנסים להיכנס בנעליה של המנוחה ולתבוע זכויות בשמה בחוזה שנערך על ידה ולהביא להכרזתו כבטל", כתב, אלא שלמסקנתו האם השלימה עם המכירה ומשכך אין לבניה זכות לעתור לביטול ההסכם, דבר שמצדיק את דחיית תביעתם כשלעצמו.
למעלה מן הצורך התרשם השופט שמדובר בהסכם עליו חתמה המנוחה מתוך דעה צלולה, על רקע הסתבכות בניה בפלילים ורצונה לסייע להם, ומכאן שאין מקום לבטלו. בתוך כך הוא שוכנע כי התובעים ידעו על ההסכם, ואף הסתלקו לטובת אמם מעיזבון אביהם על מנת שהעסקה תוכל לצאת אל הפועל.
בהמשך קבע השופט שטענת התובעים לפיה אחותם לא העבירה תשלום כלשהו עבור הדירה לא הוכחה בראיות, ועל כן היא נדחית. "נראה כי התובעים מנסים לסרבל את ההליך ולטעון בכל דרך אפשרית ומכל קצוות הקשת לעניין אופן התשלום וביצועו בפועל", כתב תוך שדחה ניסיון זה.
אשר למעמד החתימה הבהיר השופט שלא מצא תימוכין כלשהם לטענות התובעים כי אימם לא ידעה על מה חתמה, או שלא הבינה לאן היא נכנסת בשל לחץ כביכול שהופעל עליה. לעניין זה העיד עורך הדין שערך את הסכם המכר כי החוזה נחתם בשקט ועל מי מנוחות, באופן המחזק לדברי השופט את טענת ההגנה כי המנוחה ביצעה את העסקה מבחירתה החופשית.
לפיכך השופט דחה את התביעה, קבע שהדירה שייכת לנתבעת כך שהיא מחוץ לעיזבון, וחייב את התובעים לשלם לה 30 אלף שקל הוצאות משפט.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.