היזמית התחייבה לשלם לאיש 40,000 שקל על כל דירה שתיבנה. לאחר קבלת ההיתר וכשהתברר שיש דיירים שלא חתמו, היא סירבה לשלם. תביעה שהגיש נגדה התקבלה
השופט גיא הימן קיבל לאחרונה תביעת מיליונים שהגיש אדם נגד יזמית תמ"א 38. בעקבות הסכם בין הצדדים מ-2012 פעל האיש להחתים דיירים בשני בניינים בפתח תקווה על הסכמתם לביצוע פרויקט התחדשות. לאחר קבלת היתר הבנייה היזמית סירבה לשלם לו את התמורה שהוסכמה, וטענה שהוא לא עשה דבר וזייף חתימות. השופט לא מצא בסיס לטענותיה וקבע שלתובע היה חלק משמעותי בהשגת החתימות שאפשרו לפרויקט לצאת לדרך.
הפרויקט נוגע לשני בניינים צמודים בפתח תקווה. בהסכם התחייב קבלן החתימות, שהגדיר את עצמו כ"בעל קשרים אישיים ויכולות להגיע להסכם חתום על ידי דיירי בניינים בפרויקטים שונים בנדל"ן, לרבות תמ"א 38", לתת ליזמית זכות ראשונים בפרויקטים שהוא קשור אליהם.
עוד הוסכם שככל שהיזמית תיקח פרויקטים שקבלן החתימות יציע לה, היא תשלם לו על כל דירה חדשה שתיבנה בפרויקט 40,000 שקל ביום קבלת היתר הבנייה.
במסגרת התביעה טען קבלן החתימות כי הוא השקיע מאמצים להחתמת דיירים בשני הבניינים, ואף ערך מיוזמתו אסיפה כללית בהשתתפות מנהל הנתבעת שהציג את המיזם. בסוף האסיפה הוא פעל להחתים כמה שיותר דיירים על הסכם התמ"א.
לדבריו, עם חתימת רוב הדיירים, נותר לטפל ב"חריגים" – יחידות-דיור, שמסיבות שונות לא ניתן היה להחתים את בעליהן או שהבעלים סירבו לחתום – וגם לכך הוא תרם. התובע הציג את ההסכם הסופי שמסר לנתבעת, חתום על ידי מרבית הבעלים של יחידות הדיור.
באוגוסט 2016 ניתן היתר בנייה למיזם באחד הבניינים ובמאי 2017 ניתן היתר זהה לבניין השני. התובע הוסיף כי הנתבעת הציעה לשלם לו רק חלק מהתמורה המוסכמת.
הנתבעת הביעה את תדהמתה מהתביעה נגדה. היא טענה שנפלה קורבן למעשה מרמה מצד התובע ש"הונה אותה לחשוב כי הוא יכול לקיים את חלקו בהסכם עמה ואף רימה אותה לסבור כי הוא קיים חלק זה בפועל, אולם שום ממש לא היה בדברים".
לטענתה, לאחר שקיבלה את הפרויקטים על עצמה גילתה כי יש דיירים רבים שסירבו לחתום על ההסכמים והיא נאלצה לשלם סכומים רבים לעוסקים אחרים כדי שיעשו מה שהתובע התחייב לו. עוד לדבריה, חלק מהחתימות שהציג לה התובע זויפו.
חלק משמעותי
השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה. הוא הגיע למסקנה שהתובע לא לקח על עצמו בהסכם מול הנתבעת להביא 100% חתימות של דיירים, אלא רק חתימות בהיקף הנדרש לקבלת היתר בנייה.
עוד לדבריו, מנהל הנתבעת ידע היטב כי עלולים להיות דיירים שלא יחתמו. הוא הוסיף שהנתבעת נכנסה למיזמים לאחר שעמדה לה אפשרות לבחון את מכלול פרטיהם, לרבות כדאיותם, והיא מצאה אותם כדאיים.
עוד קבע השופט כי הנתבעת לא הוכיחה ולו במקצת את טענותיה בעניין זיוף חתימות או תרמית מצד התובע.
"הוכח שהתובע עשה-גם-עשה בקידומם של המיזמים וכי היה לו חלק משמעותי בהחתמתם של בעלי הזכויות בשני הבניינים", סיכם השופט.
בסופו של דבר חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובע 2,479,575 שקל בתוספת הוצאות בסך 55,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יורם חדי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רון טורקלטאוב, עו"ד יהונתן הירשביין
עו"ד אלון אלימלך
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.