רשמת הוצאה לפועל הסתמכה על הלכה של העליון משנות ה-50 שלפיה הסעיף שמחייב קבלת אישור מבית המשפט למשפחה לא חל על יהודים. השופט: התעלמה מחוק יסוד כבוד האדם ומפסיקות בתי המשפט בשנים האחרונות
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש גבר שצבר חוב מזונות שתפח ליותר מ-200 אלף שקלים על החלטות רשמת הוצאה לפועל שאפשרו לגרושתו להמשיך בפעולות הגבייה למרות הפסקה של כ-8 שנים. בפסק הדין נקבע כי בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) כדי לשפעל את התיק צריכה האישה לבקש את רשות בית המשפט למשפחה.
השופט שני מתח בדבריו ביקורת על הרשמת, שהסתמכה על פסיקה של בית המשפט העליון משנות ה-50 שלפיה הסעיף שמחייב אישור גבייה בתיקים שלא נעשו בהם פעולות במשך שנתיים לא חל על יהודים. נקבע כי הרשמת התעלמה מחוק יסוד כבוד האדם ומפסיקות בתי המשפט בשנים האחרונות שקבעו מפורשות כי הוראת החוק חל על כולם – ללא יוצא מן הכלל.
פסק הדין המקורי שחייב את האיש במזונות ניתן ב-2001 ותיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו שנתיים לאחר מכן כשהחוב עמד על 60,000 שקלים. החל מ-2011 גרושתו לא ביצעה בו כל פעולה וכיום, כשהילדים כבר בגירים, הוא תפח והגיע ליותר מ-200 אלף שקלים.
בשנה שעברה, אחרי הפסקה של כ-8 שנים בפעולות הגבייה, ביקשה האישה להמשיך לגבות את החוב. רשמת ההוצאה לפועל אפשרה זאת ועל כך הגיש האיש ערעור בטענה כי נוכח ההפסקה ארוכת השנים הייתה הרשמת צריכה לסגור את התיק ולהפנות את האישה לבקש אישור מבית המשפט למשפחה לשפעולו.
הלכה לא עדכנית
האיש הסתמך על סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שמחייב קבלת רשות מבית המשפט לגביית מזונות בהוצאה לפועל בתיקים שהפעילות בהם הופסקה במשך שנתיים. בפסק הדין שקיבל את הערעור מתח השופט ארז שני ביקורת על החלטת הרשמת שהתבססה על הלכה לא עדכנית של בית המשפט העליון משנות ה-50 שלפיה הסעיף לא חל על יהודים.
השופט קבע כי הרשמת התעלמה מפסיקות מנחות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים ובתי המשפחה למשפחה לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שקבעו כי הסעיף חל על כולם – ללא יוצא מן הכלל. בתוך כך הוא הדגיש כי גם מרבית רשמי ההוצאה לפועל מפנים זוכים במקרה כזה לבקש רשות מבית המשפט.
השופט ציין כי בפסקי הדין השונים כבר נקבע כי לאורו של חוק היסוד, שמקפל בתוכו את הזכות לדיון הוגן ואת הזכות שלא להיות מופלה, לא ניתן להחריג יהודים מסעיף החוק. עוד ציין השופט כי לא ייתכן שהחוב יתפח ויצבור ריביות גם כשהזוכה לא נוקטת בפעולות במשך שנים.
בתוך כך הוא הדגיש כי הרשמת לא פטורה מלפעול בהתאם לפסקי דין מנחים של הערכאות. "לשון החוק כי מזונות אשר לא הוחל בגבייתם בשל הפסקת פעילות כשמה כן היא. אי גביה עד גבול של שנתיים אין בה שום בעיה, מעבר לגבול של שנתיים קיים הצורך ליטול רשות מבית-המשפט", סיכם.
לפיכך השופט ביטל את החלטות הרשמת וקבע כי הזוכה צריכה לפנות לבית המשפט למשפחה לבקש רשות לגבייה בתיק. בתוך כך הוא ציין כי נוכח הודאתה כי גבתה חלק מהמזונות מהביטוח הלאומי עליה להפחית מן החוב את הסכומים שקיבלה. האישה חויבה בהוצאות של 3,000 שקלים.
עו"ד מאירה אזרד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.