חלה, שנמצא בחובות של מיליונים, הוכרז כפושט רגל לפני כשנתיים. לפני מספר ימים קבע בית המשפט המחוזי שמספר נכסים שרשומים על שם קרובי משפחתו הם בפועל בבעלותו וניתן להיפרע מהם.
לפני כשלוש וחצי שנים בנק מזרחי טפחות הגיש תביעה נגד איש הנדל"ן יצחק (חלה) בן משה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
הבנק, שיוצג על ידי עו"ד מרים זפט, ביקש להצהיר שמספר נכסים וזכויות שרשומים על שם קרובי משפחתו של בן משה הם בבעלותו וניתן לממש אותם לפירעון חובותיו.
מאחר שבן משה הוכרז כפושט רגל ב-2014 הצטרפו לתביעה גם שתי הנאמנות שמונו בהליך פשיטת הרגל.
הבנק טען שבן משה ו"נווה איתנים" החברה שבשליטתו (שנמצאת כיום בפירוק) היו לקוחותיו וקיבלו ממנו הלוואות בסך 40 מיליון שקל שלא הוחזרו.
לדברי הבנק, בן משה הקים חברות "חדשות לבקרים" תוך הסוואת בעלותו בהן על ידי שימוש בשמות של "אנשי קש" – בני משפחה ומקורבים. הבנק הפנה בין היתר לעובדה שכתובותיהן הרשומות של כל החברות היא כתובתה הרשומה של נווה איתנים.
לדבריו, ב-2006 הקים בן משה את "רויאל בנייני יוקרה" הרשומה על שם אמו – אישה חסרת אמצעים שאינה יודעת קרוא וכתוב. כמו כן, ב-2013 הוא הקים את חברת "בנייני יוקרה 2013" שרשומה על שם חמותו לשעבר, גם היא אישה חסרת כושר ניהולי. באמצעות חברה זו הוא רכש אופציה לקניית מגרש בחדרה.
עוד נטען שבן משה הוא הבעלים של רכב מרצדס הרשום על שם אחותו ושל דירה בבאר שבע הרשומה על שם חמותו לשעבר ושבן משה החל בהליכים למכירתה לצד שלישי.
בן משה השיב שהוא לא חייב דבר ושהבנק "רודף" אותו במשך 13 שנה ללא הצדקה. הוא הכחיש שרישומי הבעלות פיקטיביים וטען שבני משפחתו מנהלים את עסקיהם והחברות שברשותם. הוא גם הכחיש שהרכב והדירה הם בבעלותו וטען שאחותו שילמה עליהם "ממיטב כספה".
אותות מירמה
השופטת ריקי שמולביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתבה שהתובעים הרימו את הנטל הכבד, הצביעו על "אותות מירמה" והצליחו להוכיח שהנכסים הם למעשה בבעלות בן משה.
השופטת ציינה שבן משה עצמו הודה בסיכומיו שהבעלות בחברת "רויאל בנייני יוקרה 2013" היא שלו ולא של חמותו לשעבר. כמו כן, מהראיות התברר שהוא זה שהקים את החברה וניהל אותה בפועל, והוא לא הציג ראיות כלשהן למעורבות החמות.
ביחס לחברה השנייה כתבה השופטת שהסברו של בן משה כי אמו בת ה-80 אכן הקימה את חברת הנדל"ן לא היה משכנע, במיוחד כשהתברר שהיא כמעט אינה יודעת קרוא וכתוב.
עוד נקבע שהמרצדס שייכת לבן משה לאחר שבדיון הוא הודה שהרכב נמצא בשימושו הבלעדי ולא הציג כל ראיה לכך שאחותו מימנה את הרכישה.
ביחס לדירה ציינה השופטת שבדיון שהתקיים בעבר בבקשת החמות לצו הגנה כנגד בן משה הוא טען שהוא זה שרכש אותה. כמו כן, לבן משה הייתה שליטה בלעדית בדירה והוא נהג בה "מנהג בעלים". לפיכך קבעה השופטת שגם דירת הפנטהאוז שייכת לבן משה ושהוא ניסה למכור אותה לצד שלישי כדי להבריחה מנושיו.
בסיכומו של דבר התקבלה התביעה ונקבע שבן משה הוא הבעלים של נכסים אלו, כך שהנאמנות בהליך פשיטת הרגל רשאיות לפעול למימושם לצורך החזר החובות.
בן משה חויב לשלם לבנק הוצאות ושכ"ט של 50,000 שקל.
- ב"כ הבנק: עו"ד מרים זפט
- ב"כ המשיבים 2,3 ו-8,9 (החברות, האם והאחות): עו"ד גדי ריינגולד
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.