ביהמ"ש קבע כי מי שלימים שימש כאפוטרופוס של המנוחה ניצל את בדידותה וחולשתה של על-מנת לערוך צוואה לטובתו. התוצאה: הצוואה נפסלה והירושה תחולק בין שלושת ילדיה
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה התנגדות לצוואה שלפיה מכר כלשהו של המנוחה הוא הזוכה במלוא רכושה, חלף שלושת ילדיה. השופטת מירה רום פלאי קבעה כי הגם שלא הוכח שהמנוחה הייתה בלתי כשירה לחתום על הצוואה, נסיבות חייה החריגות – בראשן היותה אישה מוכה וחולת נפש שהוגדרה "חסויה" במשך 33 שנה – הפכו אותה לקלה לניצול ולהשפעה, באופן שאינו מאפשר לקיים את צוואתה.
חיי המנוחה, אימן של שתי המתנגדות לצוואה, לא היו סוגים בשושנים בלשון המעטה: היא התחתנה בתימן כשהייתה נערה וחוותה חדשות לבקרים את נחת זרועו של בעלה. בשלב מסוים גורשה מהבית וחיה למשך תקופה מסוימת ברחוב. בהמשך היא אושפזה בבית חולים לבריאות הנפש עקב דיכאון ואף הוכרה על-ידי הרווחה כחולת נפש. החל מ-1987 ועד לפטירתה ב-2020 היא הוגדרה "חסויה" ומונה לה אפוטרופוס.
על הצוואה שבמוקד פסק הדין חתמה המנוחה ביולי 2006. במסמך נקבע כי מכר כלשהו שלימים מונה כאפוטרופוס של המנוחה הוא הזוכה במלוא רכושה, כולל הבית שלה. אחרי מות האישה עתר המכר, באמצעות עו"ד רוני שרעבי, לקיים את הצוואה. את המתנגדות לצוואה, שתי בנותיה של המנוחה, ייצג עו"ד יהונתן שרעבי. בנה הבכור מתגורר בחו"ל ולא נטל חלק בהליך.
לטענת הבנות, בעת עריכת הצוואה מצבה הנפשי והפיזי הרעוע של אימן לא אפשר לה לקבל החלטות בצורה עצמאית. לשיטתן, המכר ניצל מצב זה על מנת להשפיע על האם לערוך את הצוואה לטובתו, ובנסיבות אלה יש לפסול אותה.
מנגד טען המכר שהמנוחה הייתה עצמאית לחלוטין וצוואתה משקפת את רצונה החופשי, שכן הוא היחיד שדאג לה וטיפל בה בזמן שילדיה היו עמה בנתק.
הציג עצמו כמשפטן
תחילה ציינה השופטת רום פלאי שהצוואה תקינה מבחינה צורנית, כך שהנטל להוכיח שאין לה תוקף מוטל על הבנות. עוד היא קבעה שחרף נסיבות חייה הקשות, לא הוכח שהמנוחה חתמה על הצוואה בהיותה לא כשירה מבחינה קוגניטיבית.
לעומת זאת, קבעה השופטת, בנוגע לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת המצב שונה. לדברי השופטת, ממסכת הראיות עלו שלל אינדיקציות לכך שהמנוחה חתמה על הצוואה תחת השפעתו הפסולה של המכר, שקנה את אמונה בכך שהציג עצמו כמשפטן.
בין היתר נמצא כי בזמן ששימש כאפוטרופוס שלה, חתמה המנוחה על הסכם להעברת הבית שלה אליו ללא תמורה, כאשר למחרת היום כבר הגיש בסיוע עורך דין את ההסכם למנהל מקרקעי ישראל לצורך מימושו. בסופו של יום ההעברה לא בוצעה רק בגלל טעות במספר הזהות של המנוחה.
"המבקש ניצל את בדידותה של המנוחה, את חולשתה, את תחושת הנטישה שלה, והשפיע עליה לערוך צוואה המזכה אותו בכל רכושה. כאמור, על מנת להבטיח זאת, אף החתים אותה על שטרי העברה ללא תמורה עוד בחייה כאשר שימש כאפוטרופוס לרכושה", כתבה השופטת.
לדבריה מצבה הנפשי הבלתי יציב של המנוחה, נסיבות חייה הקשות והוויית הבדידות בה חיה, הפכו אותה לבעלת "גולגולת דקה" ומכאן, קלה להשפעה בלתי הוגנת. התמונה הכוללת הוליכה את השופטת למסקנה כי הצוואה נערכה ברקע של נסיבות חריגות ובעייתיות ביותר, ותחת השפעתו הבלתי הוגנת של המכר.
לפיכך היא קבעה שהצוואה פסולה וכי במקומה יינתן צו ירושה המחלק את רכוש המנוחה בין שלושת ילדיה. המבקש חויב לשלם למתנגדות הוצאות בסך 50,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.