ועדת ערעורים: פגיעת נכה צה"ל הובילה להתמכרות לעישון ולמוות מסרטן

תקדימי: אלמנתו של נכה צה"ל שנפטר מסרטן ריאות תוכר כאלמנת צה"ל; הוועדה קבעה כי הפגיעה בראש במהלך שירות מילואים פגעה ביכולתו להיגמל מהעישון שהוביל למותו 43 שנים לאחר מכן

ועדת ערעורים לפי חוק התגמולים קבעה לאחרונה כי קיים קשר סיבתי בין פציעתו של חייל מילואים בראשו לבין מותו מסרטן ריאות כארבעה עשורים מאוחר יותר. בפסק הדין התקבלה חוות דעתו של המומחה מטעם הוועדה שהתרשם כי נכותו של המנוח וההפרעות הנפשיות שלהן גרמה הביאו, במידה ממשית, לאי יכולתו לנסות ולהיגמל מעישון. בעקבות ההחלטה תוכר אלמנתו כאלמנת צה"ל, למרות התנגדות משרד הביטחון.

חייל מילואים נפצע בראשו במהלך אימון בשנת 1970, בהיותו בן 22. בעקבות הפציעה הוא הוכר כנכה צה"ל עם נכות של 20% בגין "הפרעת התנהגות ושינויים באישיות לאחר חבלת ראש". הנכות כללה גם דיכאון שהוכר כסיבוך מאוחר של חבלת הראש. בשנת 2010 אובחן המנוח עם סרטן ריאות גרורתי, וב-2013 נפטר מהמחלה.

אלמנתו הגישה בקשה להכרה כאלמנת צה"ל, בטענה שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה בראש להתדרדרות במצבו הנפשי של בעלה, שהובילה להגברה משמעותית בעישון ובסופו של דבר למחלת הסרטן. קצין התגמולים דחה את הבקשה, בטענה שאין קשר בין הפגיעה לבין סיבת המוות.

ועדת הערעורים, בראשות השופט גלעד לובינסקי זיו, מינתה מומחה פסיכיאטרי לבחון את המקרה. בחוות דעת מקיפה קבע המומחה כי הפגיעה בראש והפרעות נפשיות שנבעו ממנה "הפחיתו את סיכוייו של המנוח באופן משמעותי להיגמל מעישון ואף הגבירו את צריכת הסיגריות". המומחה העריך כי אלמלא הפציעה, הסיכוי שהמנוח היה ממשיך לעשן עד סוף ימיו עמד על 50% בלבד.

בעדותו בפני הוועדה הסביר המומחה כי בעקבות הפגיעה היו למנוח "יותר כוחות שמשפיעים עליו להשתמש בסיגריות ופחות כוחות שמונעים או מאפשרים לו להיגמל". גם כשעומת עם קשיים בנתונים הסטטיסטיים שהציג, עמד המומחה על דעתו כי לנכות המוכרת היה משקל ממשי בהגדלת כמות הסיגריות ובהפחתת הסיכוי להיגמל מעישון.

שתי קופסאות ביום

הוועדה קיבלה את עדות האלמנה, שלפיה בעוד שלפני הפציעה עישן המנוח "סיגריה פה סיגריה שם", לאחר הפציעה והחמרת מצבו הנפשי הגביר את העישון משמעותית. כך, בעשרים השנים האחרונות לחייו הגיע לצריכה של למעלה משתי קופסאות ביום. האלמנה העידה כי מאז הפציעה בעלה "השתנה מקצה לקצה" וסבל ממצבי רוח משתנים ועצבנות, שהחמירו עם השנים עד שנכנס לדיכאון עמוק.

בהכרעתה המפורטת קבעה הוועדה כי התמונה המצטיירת היא של אדם צעיר שנפצע במהלך שירות מילואים, פציעה שהשליכה באופן מכריע על המשך חייו ועל הרגלי העישון שלו. הוועדה הדגישה כי למרות שהמנוח עישן גם לפני הפציעה, מדובר היה בתקופה קצרה יחסית ובכמות קטנה של סיגריות. הנכות שנגרמה לא רק הגבירה את כמות העישון, אלא גם נטלה ממנו את היכולת לנסות להיגמל, ואף אילו היה מנסה, סיכויי ההצלחה היו נמוכים משמעותית.

בסופו של דבר הוועדה פסקה כי אכן קיים קשר סיבתי בין הפציעה למוות וקיבלה את הערעור. משרד הביטחון חויב בשכ"ט עו"ד בסך 12,500 שקל והחזר מלא של הוצאות חוות הדעת הרפואיות. 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.