אם לשלושה ביקשה מביה״ד להצמיד את המזונות – מה נפסק?

בני זוג גרושים הגיעו להסכם בעניין המזונות בו לא נקבע דבר לעניין הצמדה למדד יוקר המחייה. בית הדין הרבני סקר את ההלכה בנושא ודחה את בקשת האם.  

הרב דוד גרוזמן מבית הדין הרבני פתח תקווה דחה לאחרונה בקשה שהגישה אם לשלושה להצמיד למדד את המזונות שמשלם בעלה לשעבר. בין היתר הוא קבע שחוב מזונות מתחדש מידי חודש וללא הסכמת האב להצמיד את הסכום, אין מקום להתערבות בית הדין.

בפברואר השנה (2019) הגיעו הצדדים להסכם בו נקבע שהאב ישלם 4,000 שקל מזונות בחודש עבור שלושת הילדים. בהסכם לא נקבע דבר לעניין הצמדה.

עם הגשת בקשת האם להצמיד את הסכום הבהיר האב כי הוא מתנגד להצמדה או לכל שינוי אחר בהסכם.

הרב גרוזמן ציין כי קיימת מחלוקת הלכתית בשאלה האם כשהשלטון (״המלך״) שינה את ערך המטבע הדבר משפיע על התחייבויות כספיות שנערכו קודם לכן.

לפי אחד הפוסקים הערך אינו משתנה. זאת, בהתאם לתפיסה בגמרא שלמטבע יש ערך עצמי קבוע ומה שמשתנה הוא ערך הסחורה שניתן לקנות באמצעותו. לעומת זאת, לפי פוסק אחר דברי הגמרא חלים במקרה של תנודות שערים שמקורן בשינויים בערך הסחורות. אך כשהשלטון שינה את ערך המטבע, הרי זה כמטבע שאינו קיים יותר ובוודאי שבעל חוב חייב לשלם במטבע בחדש.

עוד ציין הדיין כי יש להביא בחשבון שמדובר בתקופת הגמרא בה בוודאי שהיה למטבע ערך עצמי, הן מבחינת המתכת שממנה היה יצוק והן מחמת גודלו, משקלו והחשיבות שהמלכות ייחסה אליו.

אך כיום, אין למטבע ערך משל עצמו וכל כולו החלטה של השלטון על גובה ערכו. לפיכך, כשהשלטון מחליט על הוזלת המטבע או על ייקורו, ברור שצריך לשלם לפי הערך העכשווי החדש. ואולם, כשהשינוי נובע מתנודות שערים ולא מהחלטה שלטונית, עדיין קיימת מחלוקת וישנם פוסקים שסבורים שהדבר אינו צריך להשפיע על התחייבויות שנעשו קודם לכן.

המוציא מחברו עליו הראיה

ביחס לסוגיה של הצמדת חוב מזונות הילדים כתב הדיין כי יש ספק האם השינוי הוא בערך הכסף או שינוי ״מחמת המלכות ודעת בני אדם״. לפיכך, נראה שאין מקום להצמיד את החוב למדד יוקר המחייה שכן יש להכריע בנושא כפי שמכריעים בכל ספק בדיני ממונות בהתאם לכלל ״המוציא מחברו עליו הראיה״.

זאת ועוד, המחלוקת ההלכתית עוסקת בחובות שלגביהם עבר זמן רב עד שנפרעו, ובינתיים ירד ערכו של הכסף. לא נראה שמחלוקת זו קשורה לחוב מזונות. ראשית, חוב המזונות מתחדש בכל חודש ואינו חל על האב כבר מרגע לידת הילדים.

שנית, כאשר בתי דין רבניים הצמידו חיוב מזונות למדד מדובר היה במקרים בהם צפה בית הדין שאם ייקבע סכום מזונות חודשי יש חשש ממשי שבגלל המצב הכלכלי בארץ, בעיקר בעבר הרחוק בו תנודות שער המטבע היו גבוהות, כוח הקנייה הקיים בסכום שנקבע למזונות עלול להישחק.

אך אם הצדדים חתמו על הסכם בו לא הוזכר כלל עניין ההצמדה למדד, אל לבית הדין להתערב ולשנות את ההסכם נגד רצונו המפורש של הבעל לא להתחייב בהצמדה.

״ניתן לומר שבאופן זה הסכום אותו התחייב האב לשלם מדי חודש בחודשו, זמן החיוב של כל תשלום מתחיל רק מהזמן בו הוא צריך להשתלם ועל כן אין להצמידו למדד יוקר המחיה ללא הסכמת האב המתחייב״, כתב הדיין בהקשר זה.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ התובעת: עו"ד מזל בנדח
• ב״כ הנתבע: עו"ד אביחי בן דוד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.