קשישה טענה שחתמה על תצהיר מתנה בניגוד לרצונה. הטענה נדחתה אך בית המשפט קבע שהיא יכולה להתחרט, בין היתר מאחר שלא הבינה את משמעות ייפוי הכוח הבלתי חוזר
השופטת הילה גורביץ שינפלד קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אם נגד בתה בה דרשה לבטל תצהיר בו העבירה לה דירה במתנה. האם טענה שהבת איימה עליה וכפתה עליה את החתימה. הטענות נדחו אך השופטת קבעה שהאם לא הבינה שמדובר במהלך שלא ניתן לבטל. מכיוון שהעסקה טרם נרשמה, נקבע שיש לאפשר לה לחזור בה מההתחייבות.
התובעת סיפרה שהיא בעלת הזכויות בדירה שנרכשה מ״עמידר״. לטענתה, בשלהי 2017 בתה (הנתבעת) ובעלה יחד עם שני אנשים שזהותם אינה ידועה לה הגיעו לדירתה וביקשו ממנה לחתום על מסמכים.
לדבריה, היא לא ידעה על מה היא חותמת והופעל עליה מכבש לחצים ואיומים כדי שתחתום. בהמשך ביקשה לתת את הדירה במתנה לנכדהּ, שמימן את רכישתה. היא חתמה על תצהיר העברת הזכויות לנכד אך כשביקשה לרשום הערת אזהרה התברר לה שבספרי ״עמידר״ רשומה עסקת העברה ללא תמורה של הדירה לבתה.
התובעת הדגישה כי תהליך העברת הזכויות לנתבעת נעשה ללא ידיעתה או הסכמתה, והוסיפה כי מייד כשנודע לה על העסקה חתמה על תצהירי ביטול המתנה.
עוד היא ציינה כי לא לא זכתה ליחס טוב מהנתבעת ובעלה לאורך השנים וכי בכוונת הנתבעת ובעלה למכור את הדירה לצד שלישי ולהותירה ללא קורת גג.
הנתבעת טענה מנגד כי היחסים בינה לבין אמה טובים. לדבריה טיפלה באם במסירות וכאות תודה היא בחרה להעניק לה את הדירה.
הנתבעת ציינה כי בזמן החתימה על תצהיר המתנה נכחו שני עורכי דין שהסבירו לתובעת את משמעות המסמכים בשפה הערבית, שפת אמה. מעמד החתימה אף צולם בווידאו ממנו ניתן להתרשם שהחתימה נעשתה מרצון.
עוד טענה הבת כי העסקה דווחה לרשות המסים ול״עמידר״ ורק בשל טעות של העירייה במספר החלקה הרישום לא הושלם לפני שנחתמה עסקת המתנה לטובת הנכד.
לא ויתרה על זכות החזרה
השופטת הילה גורביץ שינפלד מבית המשפט למשפחה בחיפה ציינה כי לא מצאה שנפל פגם ברצון התובעת לחתום על תצהיר המתנה לטובת בתה.
השופטת הבהירה כי מאחר שהעסקה טרם נרשמה רואים אותה כהתחייבות לתת מתנה, והדגישה כי כל עוד לא הושלמה המתנה, המחוקק השאיר בידי נותן המתנה את הכוח לחזור בו מהתחייבותו – בסייגים מסוימים.
עם זאת, התובעת חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר שלגביו נפסק כי הוא מלמד בדרך כלל על ויתורו של נותן המתנה על זכות החזרה.
ואולם, בנסיבות המקרה נקבע כי אין להחיל את הכלל שכן מהעדויות עלה שתשומת לבה של התובעת לא הוסבה לכך שהיא רשאית לחזור בה מהמתנה כל עוד לא ויתרה על זכות החזרה. בנוסף, לא הוסבר לה שחתימה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר משמעותה ויתור על זכות זו.
השופטת קבעה שעל הנתבעת הייתה מוטלת חובת הגינות שלא להסתפק בחתימת התובעת על ייפוי הכוח אלא להבהיר לה ״ברחל בתך הקטנה״ כי יש לה זכות חזרה והיא מוותרת עליה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שעסקת המתנה בוטלה כדין. הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד סמי חורי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יוסי מיננה
עו״ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.