החברה, העוסקת בשירותי "אופרה" למי שחפץ בכך, שלחה אפרו של מת למולדובה באופן מרושל. השופטת קיבלה את תביעתם של ילדיו, ובתוך כך קראה למחוקק להסדיר את הפרצה בחוק לגבי שריפת גופות.
השופטת נאוה ברוורמן מבית משפט השלום בתל-אביב קיבלה את תביעתם של בנו ובתו של אדם שנפטר בשנת 2013, והורתה לחברת "עלי שלכת", המספקת בין היתר שירותי "אופרה" (שריפת אפר), לשלם להם 196,500 שקל – סכום לא מבוטל אולם נמוך משמעותית מהסכום שתבעו.
ביום פטירתו של אביו, חתם התובע על טופס הזמנת שירותים מעלי שלכת, שכללו הובלה של גופת אביו, אחסונה בקירור למשך שלושה ימים, וכן שריפתה ושליחת האפר לביתה של אחותו במולדובה (בתו של המנוח).
בתביעתם טענו התובעים בין היתר כי התובע ביקש שגופת אביו תובא למולדובה ולא תישרף. אחותו טענה כי החברה פעלה בניגוד לרצונה, שכן מעולם לא ביקשה שהגופה תישרף, ואף אביה לא רצה זאת.
בנוסף לכך נטען כי האפר הגיע בשקית פתוחה ולא בכד סגור, דבר שגרם לכך שחלק מן האפר התפזר בדירה, והביא לטראומה קשה לבני המשפחה ולמוזמנים לטקס חלוקת כבוד אחרון למנוח,
מנגד, עדי החברה טענו כי התובע הבין היטב שהטסת גופה יקרה בהרבה משריפת גופה ושליחת האפר, והוא זה שבחר באפשרות זו, באופן מודע ומושכל, כשחתם על טופס ההזמנה.
עוד נטען כי התובעת העידה שסיכמה עם אחיה שהוא זה שיטפל בנושא.
בנוגע לטענה כי האפר הגיע ב"כד זמני", נטען כי התובע לא הזמין כד ולא שילם על כד, אלא ביקש לחסוך, מה גם שלחברה אין שליטה על התנהלות המכס המולדובי, שאולי פתח את המארז.
תוצאה מבישה
לאחר שניתחה את הראיות ועיינה בתמלילי שיחות בין התובע לבין נציגי עלי שלכת, השופטת ברוורמן דחתה את גרסת התביעה ושוכנעה כי בזמן אמת התובע הביע את רצונו שגופת אביו תישרף.
השופטת אף הבהירה כי ככל שהתובע פעל בניגוד לרצונו של אביו המנוח או של אחותו, הרי שהאחות יכלה לתבוע אותו אך בחרה שלא לעשות זאת אלא לתובע את החברה.
עם זאת, השופטת החליטה שגם החברה אשמה בעניין זה בשיעור של 35%, וזאת מאחר שלא עשתה כל מה שניתן על מנת לברר את רצונו של המנוח, והאם יש לתובע אחים, כלומר האם ישנה התנגדות כלשהי לפעולת השריפה.
בנוסף לכך, נקבע כי החברה התרשלה בשליחת האפר, בכך ששלחה אותו מבלי להקפיד שיגיע לייעודו בבטחה. השופטת הבהירה כי גם אם אין לחברה שליטה על מה שקורה במכס במולדובה, כחברה מיומנת היה עליה לנקוט באמצעי זהירות למשל כגון סגירה הרמטית בצירוף אזהרה לגבי תכולת החבילה.
"בין אם האפר היה נשלח בכד, או בשקית בתוך קרטון, היה על הנתבעת לוודא שהאפר יהיה אטום כדבעי, כדי להימנע מתוצאה מבישה, כפי שקרתה – שהאפר של גופתו של מנוח פוזר", ציינה.
בסיכומו של דבר, השופטת הורתה לחברה לשלם לתובע 35,000 שקל בגין פגיעה באוטונומיה שלו כבנו של המנוח, וכן להחזיר לו 16,500 שקל ששילם על השירות. לזכות אחותו נפסקו פיצויים בסך 110,000 שקל בגין פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש.
כמו כן, החברה חויבה לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.
בתוך כך השופטת הבהירה שכיום אין איסור על שריפת גופות וגם אין התרה מפורשת, וקראה למחוקק להסדיר את הנושא, ויפה שעה אחת קודם.
- ב"כ התובעים: עו"ד צבי ריש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק פינק
עו"ד טל לביא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.