המוכרת טענה שהוחתמה על החוזה בעל-כורחה כשהיא מרותקת למיטה, מטושטשת מכדורים ומחוברת לחמצן. השופט לא האמין לה: "מניפולטיבית ומתוחכמת"
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם מכר דירה ולפיצויים עקב הפרתו. טענת המוכרת כי הוחתמה על ההסכם תחת כפייה ועושק כשהייתה בלתי כשירה נדחתה על-ידי השופט נפתלי שילה, שהורה על קיום ההסכם וחייב אותה בפיצוי של מאות אלפי שקלים לרוכש.
בשנת 2022 חיפש התובע דירה להשקעה בתל אביב. בסיוע מתווכות נמצאה דירתה של הנתבעת, והצדדים קבעו להיפגש בבית אימה על מנת לחתום על ההסכם. אלא שימים ספורים אחרי החתימה הודיעה המוכרת לרוכש שהיא יורדת מהעסקה.
המוכרת, שכחצי שנה לפני חתימת ההסכם איבדה את בתה בתאונת דרכים, כתבה באותה הודעה: "אני לא מוכרת את הבית. באו אלי כמו זאבים כשאיבדתי ילדה והמצב הנפשי שלי לא טוב". ניסיונות הרוכש להסביר למוכרת שהיא כבולה עמו בחוזה לא הועילו, ומשכך בספטמבר 2022 הוגשה נגדה התביעה לבית המשפט.
לטענת התובע, המוכרת אישה מניפולטיבית המשתמשת בטרגדיה שפקדה אותה כדי להתחמק מההסכם בחוסר תום לב, כשמטרתה האמיתית היא לקבל תמורה גבוהה יותר על הדירה. הוא טען שעל המוכרת למסור לו את הדירה, להעביר את הבעלות בה על שמו, ולשלם לו פיצוי בסך 434,900 שקל בשל הפרת ההסכם.
מנגד טענה המוכרת כי הוחתמה על ההסכם בניגוד לרצונה ובנסיבות "הזויות". לטענתה הרוכש, המתווכות ועורכת הדין שייצגה את הצדדים בעסקה ניצלו את היותה חולה סיעודית המרותקת למיטה, תלויה במכשיר חמצן, סובלת מבעיות נפשיות ושרויה באבל על מות בתה שנדרסה על-ידי אוטובוס, כדי להחתים אותה על ההסכם בעל כורחה, תוך שהם מוחאים לה כפיים ומעודדים אותה לחתום כאילו הייתה ילדה קטנה.
מכאן, לעמדת המוכרת, שאין לאכוף את ההסכם מפאת העדר גמירות דעת וכשירות מצדה, ובשל עושק וכפייה שהופעלו עליה.
פרובוקציה באולם הדיונים
אבל השופט שילה דחה בשתי ידיים את גרסת המוכרת. מהעדויות עלה כי המועד לחתימת החוזה סוכם איתה מראש, ושטענתה כי הפגישה בוצעה כשהיא שכובה על מיטה תוך שהנוכחים מוחאים לה כפיים על חתימותיה, היא בגדר שקר מוחלט. הרוכש סיפר שהיא "עישנה כמו קטר" במהלך הפגישה ובטח שלא חוברה לחמצן.
"התרשמותי ממהלך חקירתה של הנתבעת הייתה שמדובר באישה מניפולטיבית ומתוחכמת שמנסה לנצל את מצבה הטראגי להשגת מטרותיה. הנתבעת הרבתה לעמוד באולם כשהיא מחזיקה תמונה גדולה של בתה ואף על חולצתה מוטבעת תמונת בתה המנוחה", כתב השופט.
הוא הגיע למסקנה שבניגוד לטענת המוכרת, היא הייתה כשירה לחלוטין במעמד ההסכם וניהלה משא ומתן עיקש מול הרוכשים הפוטנציאליים. כך למשל, היא סירבה למכור את דירתה לזוג לסבי ודאגה לוודא שהתובע יהודי. "פעולות אלו מלמדות על יכולתה הקוגניטיבית האיתנה של הנתבעת ועל שליטתה בכל תהליך מכירת הדירה", נכתב בפסק הדין.
בנסיבות אלה קבע השופט שהסכם המכר ייאכף, באופן שבאת-כוח התובע תמונה ככונסת נכסים לצורך השלמת העסקה. בנוסף, המוכרת חויבה לשלם לרוכש את הפיצוי המוסכם על הפרת חוזה, בסך 200,000 שקל, בתוספת 400 שקל עבור כל יום של איחור במסירת הדירה. לסיום חייב השופט את המוכרת לשלם לרוכש שכ"ט עו"ד בסך 81,900 שקל וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובע (הרוכש): עו"ד דנה גולן
- ב"כ צד ג' 1-2 (המתווכות): עו"ד גיא עקיבא
- ב"כ צד ג' 3 (עורכת הדין): עו"ד מאיר שי
עו"ד בעז עמיר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.