באישור המחוזי: ארבעה אחים קטינים יגדלו בנפרד

ניסיון האם להעביר אליה את שני ילדיה הגרים אצל אביהם בטענה שהוא מסוכן כלפיהם, נדחה. בת נוספת תגור אצל אמה והרביעית – בפנימייה

התוצאה העגומה של תופעת הניכור ההורי: בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישה אם ל-4 על החלטה הדוחה את בקשתה לקבל משמורת על כל ילדיה. על רקע חשש להסתה מצדה נגד האב, וקביעת בית המשפט למשפחה שלא נשקפת סכנה כלשהי מצדו כלפי ילדיו – קבעו סגנית הנשיאה ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת יעל מושקוביץ, שהמשמורת על 3 מ-4 הילדים תהיה שלו, תוך שאחת מהן תגור בפנימייה ובת אחת תתגורר אצל האם.

הצדדים נישאו זה לזו ב-2008 והביאו לעולם שלוש בנות ובן – הקטן כיום בן 6 והגדולה כבת 15. המשפחה בת שש הנפשות גרה ביישוב בשומרון, עד שלפתע פרץ סכסוך קשה בין הבעל לאשתו – אשר כלל, בין היתר, האשמות באלימות, התעמרות ואיום ברצח מצדו של האיש. בעקבות זאת הם הפרידו כוחות: האם עברה עם בתה הבכורה לירושלים, בעוד האב נותר לגור בשומרון עם שאר הילדים.

בינואר האחרון קבע בית המשפט למשפחה בפתח תקווה שהאחריות ההורית על הילדים תישאר בחלוקתה הנוכחית – כלומר הבכורה אצל האם והיתר אצל האב. קביעה זו נעשתה על רקע עמדת גורמי המקצוע שלפיה האם מסיתה השכם והערב את ילדיה נגד אביהם, תוך שמעלה נגדו טענות לאלימות כלפיהם.

אלא שבפועל, בית המשפט קבע שלא הוכחה כל אלימות מצד האב כלפי הילדים. בפסק הדין נכתב שניתן משקל רב מדי לעברו של האב כנער גבעות, ופחות משקל להווה שלו כאדם ערכי שאוהב מאוד את ילדיו, יעשה הכול עבורם, מעוניין להיות עמם בקשר ופוחד לאבד אותם.

לצד זאת, כשבועיים לאחר מתן פסק הדין הוחלט להכניס את אחת הבנות שבאחריות האב למרכז חירום על מנת לנתק אותה מהסכסוך העצים בין הוריה, עד להחלטה שיפוטית אחרת. בין לבין הגישה האם את הערעור למחוזי.

לטענתה, היא לא מסיתה את ילדיה ובית המשפט טעה כשהפריד בין הילדים. לכן יש להעביר את כולם לאחריותה. מנגד טען האב כי מדובר ב"אם מנכרת" הפועלת ללא לאות לנתק אותו מילדיו האהובים. מכאן, שאין לקבל את דרישותיה.

חצי שנה של ריחוק

שופטי המחוזי קבעו שהתנהלות האם אינה מצדיקה להיעתר לבקשתה. "מסקנת כל הגורמים המטפלים, רשויות הרווחה ורוב המומחים היא  חד משמעית, ולפיה המערערת מערבת את הקטינים בסכסוך" ו"מסיתה אותם כנגד המשיב", כתבו בפסק הדין.

השופטים הביעו אמנם צער על כך שמאז ינואר, משך כחצי שנה, לא פגשה האם בשני ילדיה הגרים אצל האב, בתירוץ שהיא מפחדת לנסוע בכבישי השומרון. אלא שהוכח כי השניים גרים בתנאים נאותים, וגורמי המקצוע העידו שהם מצאו שלווה במגורים אצל אביהם בשומרון, וכי הם מטופלים על-ידו היטב.

לגבי הבת הבכורה, השופטים מחו על כך שהאם עשתה דין לעצמה ולקחה אותה להתגורר עמה בירושלים, אלא שלדבריהם מדובר ב"מעשה עשוי" שאין מקום להתערב בו כעת. אשר לבת השוהה במרכז החירום קיבלו השופטים את המלצת גורמי המקצוע להוציאה משם למסגרת חוץ ביתית בפנימייה, תוך מתן האחריות ההורית עליה לאב.

משמעות קביעת המחוזי היא, למעשה, הפרדת האחים בין אמם, אביהם והפנימייה. האם חויבה בהוצאות האב בסך 7,500 שקל.

• ב"כ האב: עו"ד לוסי מאיר
• ב"כ האם: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.