חברה שהעסיקה עובדת, שלימים חלתה בסרטן, נמנעה מלהציב אותה בעבודה מותאמת למוגבלותה. בנוסף, היא פיטרה אותה אחרי 24 שנה ללא נימוק משכנע
אישה שהופלתה בעבודה מחמת מצבה הבריאותי ופוטרה שלא כדין, תקבל פיצויים והוצאות בסך 160 אלף שקלים - כך קבע בית הדין לעבודה בתל אביב, בפסק דין שניתן לאחרונה. השופט אורן שגב נימק שההחלטה להציב את התובעת, אשר לקתה בסרטן, בעבודה שאינה תואמת את מצבה הבריאותי, מהווה הפליה, כאשר הליך פיטוריה, אחרי 24 שנות עבודה, היה פגום.
הנתבעת היא "גדרון תעשיות", חברת בת של "שופרסל" העוסקת בייצור ושיווק מאפים. התובעת עבדה בחברה למשך 24 שנה, החל מ-1995 ועד לפיטוריה ב-2019. במהלך תקופת העסקתה היא חלתה בסרטן וכתוצאה מכך עברה טיפולים שונים, במקביל לעבודתה. כשנה לאחר פיטוריה, ביוני 2020, היא הגישה את התביעה לבית הדין.
בתביעתה סיפרה האישה כי לאחר שחלתה זכתה ל"כתף קרה" מצד מנהליה, אשר יצרו סביבת עבודה עוינת, מידרו אותה, לקחו ממנה סמכויות ואף הביאו עובדת נוספת כדי להחליף אותה בתפקיד. עם תום הכשרת העובדת החדשה התובעת פוטרה לדבריה, וזאת הגם שידעו בחברה על מצבה הבריאותי המורכב והיותה מפרנסת יחידה.
עוד סיפרה התובעת כי בעקבות היחס המשפיל לו זכתה ממנהליה היא שקעה בדיכאון והרגישה חסרת ערך ומיותרת. בתוך כך היא טענה כי החברה הפלתה אותה מחמת מצבה הבריאותי, וסיימה את עבודתה אחרי כמעט חצי יובל לאחר הליך שימוע ופיטורים פגום. מכאן, לטענתה, שיש לפסוק לה פיצוי, בין היתר בשל ההפליה האמורה ופיטוריה שלא כדין.
מנגד טענה החברה כי פיטורי התובעת נעשו כחוק ונבעו מחוסר שביעות רצון מתפקודה, בשילוב עם סירובה לעבור לעבודה חלופית. בנוגע לטענת ההפליה גרסה החברה שהתובעת לא עונה להגדרת "אדם עם מוגבלות" שבחוק, והיא אף לא הודיעה על הצורך שלה בביצוע התאמות.
הצעה לא מעשית
אבל השופט שגב מצא שהתנהלות החברה בסוגיות האמורות הייתה לקויה, באופן המזכה את התובעת בפיצוי. לגבי ההפליה ציין השופט שהחברה הציעה אומנם לתובעת ארבע עבודות חלופיות, אלא שבשלוש מהן היא נדחתה מבלי שהובהר מדוע, וברביעית הוצע להעביר את התובעת לעבודה בחנות חרף חוות דעת רפואית שלפיה היא כשירה רק לעבודה משרדית. מכאן, לדברי השופט, שהתובעת הופלתה מחמת מוגבלותה.
בהמשך הוא קיבל את טענתה הנוספת, לפיה הליך פיטוריה היה פגום. בהקשר לכך ציין השופט שהן מכתבי הזימון לשימוע, שניים במספר, והן השימועים עצמם היו לקוניים ותמציתיים, ללא טענה מהותית אמיתית נגד תפקוד התובעת בעבודה. כך למשל, בזימון הראשון נכתב רק שמה המלא, מספר הזהות שלה, תאריך ושעה, עם הכותרת "שימוע לפני פיטורין" - וזהו.
יתרה מכך, מפרוטוקול השימועים עלה שעורכם התקשה להטיח בתובעת טענות קונקרטיות המצדיקות פיטורים, אלא הסתפק בטיעונים כלליים. כך למשל, הוא אמר במהלך אחד השימועים ש"היו בעיות כל הזמן" עם עבודת התובעת, וכשזו מבקשת ממנו לפרט יותר, השיב: "אני לא יכול להיכנס עכשיו לכל הדברים האלה".
בנסיבות אלה קיבל השופט את טענת התובעת כי ההחלטה לפטרה הייתה בפועל מעשה עשוי, עוד בטרם התקיימו השימועים, אשר נערכו כטקסים חסרי משמעות. הוא קבע שבשל הפלייתה בעבודה ופיטוריה שלא כדין היא תפוצה ב-140 אלף שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד פבל מורוז, עו"ד מיטל ואקנין-גולד ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עידו רזגור, עו"ד חנאן חלייחל ואח'
לפסק הדין המלא בתיק סע"ש 58006-06-20
עו"ד ניסן קזיוף
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.