בגלל ניהול כושל: משקיעים בחברת הזנק ישותפו בקבלת ההחלטות

יזם שהקים חברת סטארט אפ בתחום הסלולר החמיץ הזדמנויות לעסקאות ענק מול גוגל וסוני. בית המשפט קיבל תביעת קיפוח שהגישו משקיעים שמחזיקים במניות המיעוט 

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בעלי מניות מיעוט בחברת סטארט-אפ נגד החברה ומייסדיה. השופטת קבעה שמייסד החברה מנהל אותה באופן חובבני ובשל כך החברה אינה ממצה את פוטנציאל הרווח העצום שגלום בה. היא הורתה לו לקיים ישיבות דירקטוריון סדירות ולדווח על החלטות מהותיות מראש.  

בתביעה שהוגשה על ידי עו״ד אורי נוה צוין כי מדובר בחברת סטארט אפ בשם קילס (keyless) שהוקמה ב-2010 על ידי הנתבע במטרה לקדם טכנולוגיה שפיתח: מקלדת בת 4 "כפתורים" שהיתה אמורה לתפוס מקום מצומצם על מסך המכשירים הסלולריים, ולהחליף את המקלדת המקובלת שתופסת מקום רב.

התובעים ציינו שהשקיעו מיליוני דולרים בחברה והם בעלי מניות המיעוט בה. 

טענתם המרכזית הייתה שניהול החברה על ידי הנתבע אינה מובילה אותה למימוש הפוטנציאל ואינה מאפשרת שימוש בטכנולוגיה באופן שישיא רווחים. לכן ביקשו שלא לאפשר לנתבע להמשיך ולנהל לבדו את החברה.

התובעים הוסיפו שדירקטוריון החברה כולל את הנתבע, אשתו וכן את אחד התובעים (שהיה הרוח החיה מאחורי גיוס הכספים), אולם האחרון ממודר מהליכי קבלת ההחלטות. 

הם הדגישו שהחברה מנוהלת באופן כושל וחובבני, בנפוטיזם וללא משטר תאגידי תקין, כאשר במשך 7 שנות ניהול הנתבע טרפד עסקאות עם חברות ענק (סוני, סמסונג ו-LG) ואף גרם לכך שגוגל גנבה את הקניין הרוחני של החברה.

החברה ובעליה, שיוצגו על ידי עוה״ד רוני גולן וארז בר-צבי, טענו כי מדובר בתביעת סרק שתכליתה השתלטות התובעים על החברה וקניינה הרוחני. הם הוסיפו שהמוצר המרכזי של החברה "מדשדש במקום" ואינו ממצה את הפוטנציאל שסברו שקיים בו. לדבריהם, מדובר במצב המאפיין חברות סטארט אפ רבות ולא בקיפוח של התובעים. 

ציפייה לגיטימית

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ ציינה כי אמנם חברות סטארט אפ רבות אינן מגיעות למימוש ופיתוח מוצריהם אך במקרה זה מדובר בחברה שקיימה משא ומתן עם חברות ענק, מהמובילות בעולם. יתר על כן, עם שתיים מבין החברות – סוני וגוגל – הגיעו השיחות לשלב מתקדם ביותר.

כך, המגעים מול גוגל הגיעו לשלב בו הופיעה המקלדת שפיתח הנתבע בחנויות האפליקציות (גוגל פליי ואפ סטור), אך היא הוסרה בעקבות דרישת הנתבע מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכם באשר לזכויות.

עוד קבעה השופטת שהמשא ומתן עם חברת גוגל התבצע באופן ״מעורר תהיה״. מהעדויות עלה שבפגישות עם נציגי גוגל לא נכחו הנתבע עצמו או בכיר אחר בחברה אלא אחיינו הצעיר שגר בארה״ב ואינו עובד החברה.

זאת ועוד, במהלך המשא ומתן מסרו נציגי החברה לנציגי גוגל שעון הכולל את הטכנולוגיה, ועל אף דרישתם לא קיבלו אותו בחזרה. בסופו של דבר גוגל עשתה שימוש בטכנולוגיה ללא רשות הנתבעת. 

משא ומתן נוסף שהגיע לשלבים מתקדמים היה מול חברת סוני אך הוא לא הבשיל לחוזה מחייב רק מכיוון שהנתבע סירב לספק ערבות בסך 50,000 דולר.

״מדובר במקרה קיצוני של כשל בניהול ואי הבאת הפוטנציאל לכדי מימוש״, כתבה השופטת וקבעה כי מדובר במצב של קיפוח בעלי מניות המיעוט.

בסיכומו של דבר הורתה השופטת לנתבעים לקיים שגרה של ישיבות דירקטוריון סדירות, ולדווח מראש על כל החלטה מהותית, באופן שיאפשר שמיעת דעות חברי הדירקטוריון. 

הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל. 

• ב״כ התובעים: עו״ד אורי נוה
• ב״כ הנתבעים: עוה״ד רוני גולן וארז בר-צבי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.