בעלי דירות במגדל בראשון לציון תבעו את החברה על ליקויים ברכוש המשותף וירידת ערך. בפסק הדין נקבע בין היתר שרמת גימור נמוכה גרמה נזק תדמיתי לבניין
השופט גלעד הס קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישו בעלי הדירות בפרויקט מגדלי הלאום בראשון לציון, נגד היזמית גינדי. בחלקו המרכזי של פסק הדין נקבע כי על החברה לפצות את הדיירים בגין ירידת ערך תדמיתית. זאת, בין היתר, בשל ליקויים ברכוש המשותף כגון ריצוף בגוון שונה במבואות, פגמים בדלתות ורמת גימור נמוכה בלובי. החברה תפצה גם על ליקויי הבנייה עצמם ועוגמת נפש.
את התביעה הגישו נציגות הבית המשותף ובעלי הזכויות ב-84 הדירות בבניין בן 22 הקומות. גינדי מגדלי הלאום יזמה את הקמת הבניין ומכרה את הדירות בו. הנתבעת השנייה, גינדי אחזקות, היא חברת האם.
הבנייה הסתיימה והבניין קיבל טופס 4 במאי 2015. בסמוך לאחר מכן התובעים טענו כי ברכוש המשותף קיימים ליקויי בנייה מסוגים שונים. הם פנו לגינדי בדרישה לתקן את הליקויים אך לאחר שלטעמם החברה לא טיפלה בליקויים באופן ראוי, הוגשה באוקטובר 2016 התביעה, בסך של 6 מיליון שקל.
בית המשפט מינה שני מומחים: מומחה הנדסי לבחינת הליקויים ומומחה מתחום השמאות לבחינת ירידת הערך.
השמאי קבע כי רמת הגימור של הבניין "נמוכה ואינה מזמינה". עוד הוא ציין כי לובי הבניין סטנדרטי ובשטח קטן, כך שנוצרה פגיעה תדמיתית שיש בה לפגוע בשווי הבניין והדירות בו.
המומחה השווה עסקאות שבוצעו בבניין מול עסקאות שנעשו בבניין צמוד, שם נבנה פרויקט אחר. ההשוואה נעשתה בין עסקאות בשנים 2018-2021, שאז לדברי המומחה הפגיעה התדמיתית כבר נעשתה, לעומת עסקאות בתחילת דרכו של הבניין, בשנים 2015-2017, שנים בהן לדעתו טרם חלחלה לשוק הפגיעה התדמיתית. השמאי קבע ירידת ערך בשיעור של 4% וסכום של כ-9,000,000 שקל.
התובעים ביקשו לאמץ את חוות הדעת. גינדי ביקשה לקבוע כי לא קיימת ירידת ערך, על סמך חוות דעת שמאי מטעמה.
אוסף תקלות משמעותי
השופט גלעד הס מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהיר שעל מנת שבית המשפט יפסוק פיצוי עקב 'ירידת ערך תדמיתית', חייבים להתקיים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון, כי הפגיעה בתדמית הבניין נובעת מליקויים או אי התאמות ממשיים שהוכחו. התנאי השני, כי ירידת הערך משתקפת בפועל בשווי הדירות.
הוא הדגיש שהכלל הוא שפיצוי בגין ירידת ערך תדמיתית יפסק רק במקרים בהם מדובר באוסף ליקויים ותקלות משמעותי וחריג, ובאופן רגיל אין להכיר בראש נזק זה.
במקרה זה, השופט סבר שיש מקום להכיר בירידת ערך תדמיתית. הוא ציין שהנזק התדמיתי נגרם מליקויים פיזיים ואי התאמות ולא מדובר בנזק שנגרם מגורמים פסיכולוגיים ותיאורטיים בלבד.
לעניין שיעור הנזק השופט קיבל את המנגנון ההשוואתי שקבע השמאי, אך לא את מסקנתו הסופית. הוא הבהיר שהבעיות בבניין החלו כבר ב-2016 ולכן התקופה בה טרם חלחלה הפגיעה התדמיתית היא בשנים 2014-2016. את התקופה הזו קבע השופט שיש להשוות לשנים 2018-2021.
השופט הגיע למסקנה שהפער בין התקופות (בהשוואה לפרויקט הסמוך) משקף ירידת ערך של 0.94% בשווי 2,241,190 שקל (26,680 שקל לכל יחידת דיור).
בסופו של דבר בגין ירידת הערך חויבו הנתבעות בסך של כ-2 מיליון שקל (מהסכום שקבע השופט הופחתה ירידת הערך היחסית ל-6 בעלי זכויות שהגיעו בעבר לפשרה מול הנתבעות).
בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה נפסק סך של 410,670 שקל. עוד נפסקו פיצוי עקב ליקויים שלא ניתן לתקן בסך 26,100 שקל, החזר הוצאות תיקון ליקויים בסך 6,669 שקל ועוגמת נפש בסך 195,000 שקל.
הנתבעות חויבו גם בשכ"ט עו"ד בסך 120,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד טל רבינוביץ', עו"ד ענת כהן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שרון זיגר, עו"ד שירן ויינברגר
עו"ד דניאל לוין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.