בית הדין לעבודה קיבל תביעה שהגישו 20 עובדים בפרויקט ״להב״ה״ נגד המדינה. נקבע כי מאחר שהעובדים הועסקו בפרויקט מעל 9 חודשים על ידי קבלני כוח אדם, על המדינה לקלוט אותם לשורותיה.
פרויקט ״להב״ה״ הוא מיזם ממשלתי שפועל משנת 2001 ומספק הכשרה והעשרה ביישומי מחשב לציבור הרחב ללא תשלום. 20 מדריכים שהועסקו בפרויקט באמצעות חברות כוח אדם בין השנים 2002-2015 ייקלטו כעובדי מדינה. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתם ודחה את טענת המדינה כי התקשר עם החברות כנותנות שירותים.
המדריכים הועסקו על ידי שתי חברות בשם ״אמן״ ו״טלדור״. העסקתם נעשתה במסגרת מכרז שהוציאה המדינה בשנת 2002 ״לאספקת שירותי כוח אדם במקצועות המחשוב עבור משרדי הממשלה״. באפריל 2015 הודיע משרד האוצר לחברות על סיום תוקף המכרז ועבודת המדריכים.
בעקבות זאת הגישו המדריכים תביעה נגד המדינה (משרד האוצר, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל והמשרד להגנת הסביבה) ודרשו שהיא תקלוט אותם כעובדיה בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
הם טענו שמאחר שהחברות בהן הועסקו שימשו קבלני כוח אדם, חלה עליהם הוראת חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. לפי הוראות החוק, אין להעסיק עובדי קבלן יותר מ-9 חודשים ולאחר תקופה זו העובד נחשב כעובד של המעסיק בפועל.
המדינה טענה מנגד כי מהות ההתקשרות בינה לבין החברות הייתה לרכישת שירותים במסגרת ״מיקור חוץ״ ולכן אין תחולה לחוק האמור.
לטענתה, התובעים גויסו לעבודה מבלי שהמדינה התערבה בהליך הקבלה, החברות שילמו את משכורותיהם והתמיכה המקצועית בפרויקט ניתנה אף היא על ידי החברות.
קיבלו שי לחג
אך השופט דניאל גולדברג מבית הדין לעבודה בירושלים קיבל את התביעה. הוא הבהיר כי ״קבלן שירותים״ הוא קבלן המספק מוצר מוגמר למזמין. הוא זה שמספק את חומרי הגלם, מפעיל את העובדים ומפקח עליהם עד להשלמת המוצר המוגמר. לעומת זאת, ״קבלני כוח האדם״ מספקים לארגון עובדים זמניים. העבודה נעשית ב״חצריו״ של המזמין והמזמין הוא זה שמפעיל את העובדים, נותן הוראותיו ומפקח על ביצוע העבודה.
השופט ציין שפרויקט להב״ה הוא פרויקט ממשלתי. הוא מתבצע ״בחצרי״ המדינה במובן הזה שהמדינה שוכרת את המבנים שבהם מופעל הפרויקט. המדינה מציגה את הפרויקט ברבים כפרויקט שלה, הן בשילוט ובדיווחים לרשויות אחרות כגון הכנסת. עוד ציין השופט כי התובעים קיבלו שי לחגים מהמדינה.
כמו כן, המדינה סיפקה לפרויקט את חומרי הגלם כגון המחשבים שעליהם התבצעו ההדרכות. זאת ועוד, עובדי משרד האוצר הם שביצעו את הניהול הכולל של הפרויקט שכלל מתן הוראות בעניין החלפת ציוד והשתלמויות למדריכים.
״מעורבות החברות נגעה להיבטים הפורמליים של ההעסקה בלבד ולא הייתה לה תרומה מקצועית מהותית לפרויקט״, כתב השופט.
בסיכומו של דבר קבע השופט שהתובעים הועסקו באמצעות קבלני כוח אדם כך שעל המדינה, המעסיקה בפועל, לקלוט אותם כעובדיה החל ממאי 2015.
המדינה חויבה לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות בסך 3,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד עבודה עמי כהן
- ב״כ המדינה: עו"ד מגי קריטנשטיין
עו"ד מוריה שקד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.