קצין התגמולים סירב להכיר במגבלות גב וברך של חיילת שנפגעה בתאונת דרכים. ערעור שהגישה החיילת התקבל ונקבע כי המסמכים הרפואיים מהתקופה שלאחר התאונה מעידים על קשר סיבתי.
ועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה ביטלה לאחרונה החלטה של קצין התגמולים שסירב להכיר בחיילת שנפגעה בתאונת דרכים לפני כ-5 שנים. הוועדה קבעה שקצין התגמולים התעלם מתיעוד רפואי המצביע על קשר בין החבלות בתאונה לבין המגבלות שמהן סובלת החיילת כיום.
החיילת התגייסה ב-2007 עם פרופיל רפואי 97. בתום השירות הסדיר המשיכה לשירות קבע כקצינת מבצעים. ב-2012, כשנהגה בדרכה לבסיס איבדה את השליטה על הרכב והתנגשה במעקה בטיחות. היא נפגעה ברגליה, בגבה ובראשה ופונתה באמבולנס לבית החולים ״פוריה״.
לאחר שחרורה מבית החולים עברה החיילת טיפולים רפואיים שונים והפרופיל הרפואי שלה הורד ל-45. היא המשיכה בשירות קבע בתפקידי מטה.
בתחילת 2013 ביקשה החיילת מקצין התגמולים להכיר בה כנכת צה״ל. בקשתה נדחתה על בסיס חוות דעת רפואית שקבעה כי אין קשר סיבתי בין כאבי הגב והברך לבין תאונת הדרכים.
החיילת ערערה על ההחלטה. היא טענה שלפני התאונה לא סבלה מכאבים או הגבלות בגב ובברך אך כיום היא סובלת מפריצות דיסק, קרע ברצועת הברך, צליעה והגבלות תנועה. היא צירפה חוות דעת רפואית שלפיה יש קשר סיבתי בין כאבי הגב והגבלת התנועה בברך לבין התאונה.
קצין התגמולים מנגד חזר על עמדתו שלפיה אין קשר בין התאונה לבין מגבלות כלשהן של החיילת. הוא טען שבתיעוד הרפואי שלאחר התאונה אין אינדיקציה לפגיעה בברך וכי התלונות בהקשר זה הופיעו מאוחר יותר. לדבריו, בכל הקשור לפגיעה בברך מתקבל הרושם של ״מהלך מגמתי״ שאין לו בסיס בחומרים הרפואיים.
הקצין ביסס את עמדתו על כך שבסיכום האשפוז מבית החולים ״פוריה״ נמצא צילום עמוד השדרה תקין והגפיים נמצאו ״ללא הגבלה״. כמו כן, הוא ציין שבבדיקות הדמיה מאוחרות יותר לא נמצאו ממצאים משמעותיים ובעקבות טיפול בברך הושג טווח תנועות מלא.
לא תלונת שווא
אך ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן ביטלה את החלטת קצין התגמולים.
הוועדה כתבה כי מהתיעוד הרפואי מארבעת החודשים הראשונים שלאחר התאונה עולה כי בתקופה זו אובחנו אצל החיילת כאבים, רגישות, פריצות דיסק בגב והגבלה בכיפוף ובתנועת ברך שמאל.
לדברי הוועדה, אין יסוד להניח שהמערערת השמיעה תלונת שווא על כאבים בברך או שמדובר בפגיעה שלא נבעה מהתאונה, רק בגלל שלא נמצא לכך ביטוי בסיכום האשפוז.
היא הוסיפה כי מהתיעוד עולה שכשהחיילת הגיעה לבית החולים היא הייתה במצב של הלם נפשי שמנע ממנה למסור דיווח מפורט ומדויק על מצבה. כמו כן, למערערת היה פרופיל רפואי 97 ולא הובאו ראיות לפגיעות בגב או בברך לפני התאונה. בנסיבות אלה ״המסקנה הסבירה והמתקבלת״ היא שהפגיעות קשורות לתאונה.
הוועדה כתבה עוד כי מסקנת קצין התגמולים מתעלמת מתלונות המערערת על כאבים כשלושה שבועות אחרי התאונה ומתיעוד רפואי חד משמעי לגבי מגבלות תנועה בברך על אף הטיפולים הממושכים שעברה.
הוועדה סיכמה כי התיעוד הרפואי לאורך השנים מצביע על קשר סיבתי בין החבלות שנגרמו למערערת בתאונה לבין המגבלות שמהן היא סובלת כיום.
לפיכך קיבלה הוועדה את הערעור וחייבה את קצין התגמולים בשכ״ט עו״ד בסך 7,000 שקל.
עו"ד שרון מאירי
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.