המכס החליט להחרים משלוח מזגנים שהגיע ללא אישור מכון התקנים אף ששולם כופר ולמרות הנזקים החמורים שזה גורם לחברה. בית המשפט קבע באחרונה שהתנהלותו כרשות ציבורית לא הייתה סבירה או מידתית.
משלוח של יבואנית מזגנים שהגיע לנמל חיפה מסין נתפס ביולי 2016 על ידי המכס שגילה ש-34 מזגנים מתוכו שלא קיבלו תו תקן ממכון התקנים, ושהחברה דיווחה על סוג מזגנים שונה, שאינו מצריך את אישור המכון.
כשבועיים לאחר מכן שלח בעל החברה מכתב שבו הביע חרטה על מעשיו וביקש לשחרר את הסחורה שאמורה להגיע לידי צה"ל בדחיפות. בהמשך הוא ביקש שבמקום לנהל נגדו משפט הרשות תטיל עליו כופר כספי ותשחרר לו את הסחורה, תוך שהסביר כמה נזק נגרם לו עקב החרמתה.
רשות המסים הסכימה להצעת הכופר והעמידה אותו על 30 אלף שקל אולם סירבה להחזיר את הסחורה, ובעקבות זאת הוגשה נגדה תביעה בבית משפט השלום בחיפה.
בתביעה הוסבר כי בעל החברה החליט שלא להצהיר על הסחורה כדי לא לעכב את המשלוח הדחוף. נטען כי אמנם היה זה שיקול דעת שגוי אך לא הייתה כאן כוונה להעלים מס, שהרי המכס שולם במלואו.
מלבד זאת, החברה הודתה בטעות ושילמה את הכופר ואין זה הגיוני בנוסף גם להחרים לה סחורה בשווי של כ-20 אלף שקל סך הכל.
אולם המדינה התעקשה על ההחרמה או לחילופין על תשלום שווי הסחורה. היא הפנתה לחומרת מעשי החברה, שניסתה להבריח סחורה תוך הצהרת הצהרות כוזבות וזיוף ומסמכים, וציינה כי אישור מכון התקנים אינו פורמאלי אלא נועד למנוע פגיעות גוף.
המדינה הבהירה כי במקרים כמו זה בית המכס רשאי להטיל כופר שנע בין 25% ל-300% משווי הטובין, והחלטתה להטיל על התובעת סכום גבוה ביחס לסחורה נועדה לשקף את חומרת מעשיה.
לא לפגוע בזכויות האזרח
אולם השופט אפרים צ'יזיק לא סבר שהמדינה התנהלה בסבירות. אמנם, פקודת המכס מתירה להחרים טובין במצבים מסוימים אולם כשנעשה מעשה כזה יש לפעול בשיקול דעת, בסבירות ובמידתיות "כדי שלא לפגוע בזכויותיו של האזרח".
מהתיעוד הראייתי שהובא בפני השופט עלה כי תשובת הרשות לטענותיו של בעל החברה בדבר הנזקים שנגרמו לו וצורכי הצבא לא זכו להתייחסות לגופו של עניין.
"בענייננו, עולה כי לא בלבד שהנתבעת כלל לא נתנה את דעתה בכל הנוגע לחוסר הפרופורציה שבין עלות המוצרים שהוחרמו... לבין גובה ההוצאות אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהליך החילוט... אלא גם מכתב התשובה לא הכיל נימוקים אלא פירוט טכני עובדתי בלבד, באופן שאף לא ניתן ללמוד מהם השיקולים שהיו בבסיס ההחלטה המינהלית", כתב.
מלבד זאת, לטעמו של השופט במצב שבו מלבד המס ועלויות האחסון החברה גם שילמה כופר, ההחרמה מביאה "לתוצאה לא פרופורציונלית, מופרזת על פי כל קנה מידה". לדבריו, מדובר ב"תוצאה לא סבירה" בפרט כהרשות לא נימקה את החלטתה.
השופט הזכיר לנתבעת שהעמדה שהיא הציגה היא שתשלום הכופר מביא לסיום ההליך הפלילי ומשקף את מורת רוחה מהמעשים. בנסיבות אלה, כתב, היא הייתה לפחות צריכה להסביר מדוע החליטה להחרים את הסחורה בנוסף.
בסיכומו של עניין, השופט קיבל את התביעה והורה למדינה להשיב את הסחורה לתובעת בתוך 3 ימים מהיום שבו יומצא לה אישור תקן ממכון התקנים, ובכפוף לתשלום הוצאות האחסון.
- ב"כ התובע: עו"ד יעקב לאור
- ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז חיפה
עו"ד מורן בן יצחק
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.