תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה כבת 66 נגד בית החולים התקבלה לאחר שנקבע כי הצוות הרפואי התרשל כשלא ניקז אוויר מצינור עירוי לפני שחיבר אותו לווריד
בית חולים לניאדו שבנתניה ישלם לאישה כבת 66 שעברה אירוע מוחי פיצויים של כ-1.3 מיליון שקלים עקב רשלנות רפואית במתן עירוי לווריד. כך קבע לאחרונה השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי בלוד לאחר ששוכנע כי מצבה של האישה נגרם עקב בועת אוויר שלא נוקזה מצינור העירוי.
האישה הגיעה למיון באוקטובר 2010 בשל כאבי בטן, חום וצריבה במתן שתן, והוחלט לתת לה טיפול באופטלגין וסליין (תמיסת מלח) באמצעות עירוי. כ-10 דקות לאחר העירוי היא החלה לחוש סחרחורות, בחילות, זרמים בגוף, תחושת נמלול וחוסר שליטה בגפיים, ולטענתה אף התעלפה.
בתחילה האבחנה הייתה דלקת קרום המוח אבל בשלב מסוים עלה חשד לתסחיף מוחי (היסחפות של קריש דם למוח) והיא הועברה לבית החולים בילינסון שבפתח תקווה, שם אובחן אצלה מום נדיר בריאות בשם AVM – צבר כלי דם שגורם לפגיעה במנגנון לסינון קרישי דם, זיהומים ובועות אוויר. בעקבות זאת, היא עברה ניתוח שבמסגרתו הוציאו גוש כלי דם גדול וכרתו את האונה בריאה השמאלית שלה.
בתביעה שהגישה ב-2014 נגד בית החולים לניאדו טענה התובעת כי הוא אחראי לאירוע המוחי שהשאיר אותה עם ריאה כרותה ופגיעות נוירולוגית ונפשיות. היא טענה כי בועת אוויר גדולה חדרה לווריד בזמן שקיבלה את העירוי בחדר המיון, ובשל המום המולד שממנו סבלה ללא ידיעתה, היא עקפה את המסננים בריאה והגיעה למוח. לטענתה, הצוות התרשל כשלא בדק בועות אוויר בצינור העירוי ולא העניק לה טיפול מתאים לאחר שהתמוטטה.
בית החולים הכחיש רשלנות וטען שהתובעת קיבלה טיפול ראוי ונכון בהתאם לסטנדרט מקצועי. לטענתו, הבעיות של התובעת הן תוצאה של מצב רפואי טבעי ואי אפשר היה למנוע אותן. עוד נטען שאין קשר בין מתן העירוי לבין הפגיעה המוחית, שכן לטענתו מקור הבעיה בדלקת קרום המוח ולא בתסחיף.
אם העירוי היה מבוצע נכון – לא היו נזקים
לאחר שערך בחינה מעמיקה של חוות דעת המומחים בתיק, הגיע השופט צבי ויצמן למסקנה כי בית החולים התרשל.
בניגוד לטענת בית החולים, ובאופן חריג גם בניגוד לעמדת מומחה מטעם בית המשפט, השופט שוכנע כי התובעת עברה אירוע מוחי ולא סבלה מדלקת קרום המוח. הוא קבע כי האירוע נגרם בשל בועת אוויר שלא אותרה בצינור העירוי כיוון שלא עבר שטיפה, וחדרה למערכת כלי הדם דרך הפגם בסינון הריאתי. זו, לטעמו, הדרך היחידה להסביר את העובדה שגוש כלי הדם גדל בצורה משמעותית תוך ימים ספורים והכפיל את עצמו תוך יום.
"אם העירוי היה מבוצע כנדרש לאחר הוצאת האוויר מצינורית העירוי, ובאם הייתה מתגלה הבועה בעת העירוי במועד – לא היו מתרחשים הנזקים שנגרמו לתובעת בין בפן הנוירולוגי ובין בפן הריאתי", כתב השופט.
לאחר בחינת הנזקים הנוירולוגיים, הריאתיים והנפשיים שנגרמו לתובעת, פסק לה השופט פיצויים של כמיליון שקלים על הפסדי שכר ופנסיה, עזרה, הוצאות רפואיות והוצאות ניידות, וכאב וסבל. בנוסף חויב בית החולים בשכר טרחת עורך דין של כ-243 אלף שקלים ובעלויות חוות הדעת של המומחים מטעם התובעת.
עו"ד אורלי לאש
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.