בזכות איכונים סלולריים: גבר זוכה מאונס

על-פי כתב האישום הסיע האיש בחורה לבית מסתורי, שם הפשיל את מכנסיה ואנס אותה בברוטליות. אלא שדוחות הסלולר של שניהם הראו: בזמן האירוע הם היו במקומות שונים

טלטלה במחוזי באר שבע: גבר שהואשם באונס בחורה לפני כשנתיים, בעיר מסוימת בדרום הארץ, זוכה לחלוטין מהמיוחס לו. הראיה המרכזית ששימשה את השופט אהרון משניות להגיע להחלטתו הדרמטית, הייתה איכוני הסלולר של הנאשם והמתלוננת, שלימדו כי בזמן האונס הנטען שניהם שהו בכלל במקומות אחרים. סגנית הנשיאה יעל רז-לוי והשופטת רחל תורן הצטרפו להחלטת הזיכוי.

כתב האישום ייחס לנאשם שתי עבירות מחוק העונשין: אינוס, והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. לפי הנטען, באחד מימי חמישי של אוקטובר 2022 עמד הנאשם בצדי הדרך עם רכב מאזדה אפורה בעיר בדרום הארץ, והבחין במתלוננת כשהיא נסערת, בוכייה ומנסה להזמין מונית. בתגובה הציע לה הנאשם טרמפ, והיא הסכימה.

לטענת המאשימה אחרי נסיעה קצרה הגיעו השניים לבית קרקע שכתובתו אינה ידועה, והמתלוננת התיישבה על הספה בסלון. הנאשם, כך נטען, הלך לאחד מחדרי הבית, הניח קונדום על איבר מינו, וחזר לסלון. נטען שהוא ניגש למתלוננת, הפשיל את מכנסי ה"טייץ" שלה ואנס אותה בברוטליות עד שהגיע לסיפוק מיני. לאחר מכן הסיע את המתלוננת לביתה, תוך שאיים עליה כי אם תגלה על האונס לחבר שלה זה יעלה לה ביוקר.

במענה לכתב האישום כפר האיש במיוחס לו, תוך שהפציר כי אינו מכיר את המתלוננת ומדובר בעלילה נגדו. כטענת אליבי סיפר הנאשם כי במועד האונס הנטען בכלל שהה בביתו וישן, אחרי לילה לבן עם בנה הנכה של בת-זוגו בבית החולים, ולאחר מכן הלך לערוך קניות לכבוד שבת כפי שהוא נוהג לעשות מדי יום חמישי.

שלוש סיבות לזיכוי

השופט משניות קבע שישנם קשיים ראייתיים משמעותיים בנוגע לשלושה מרכיבים מרכזיים בגרסת המתלוננת: זמן האונס הנטען; הבית שבו הוא לכאורה התרחש; והרכב שכביכול שימש את הנאשם לצורך הסעת המתלוננת.

אשר למימד הזמן מצא השופט ש"הצלבת הנתונים של האיכונים הסלולריים של הנאשם, ביחד עם האיכונים הסלולריים של המתלוננת" מעוררת קשיים לא מבוטלים, ומובילה למסקנה שבזמן האונס הנטען כל אחד מהם שהה במקום אחר.

בכל הנוגע למרכיב הבית, פירט השופט שאחרי האונס הנטען ביצעו המתלוננת ובן-זוגה סיור מקיף בעיר מגוריה, בליווי שוטר. אלא שלפי עדות השוטר, גם לאחר שהגיעו לכל השכונות בעיר שבהן יש בתי קרקע המתאימים לתיאור שמסרה המתלוננת, היא לא הצביעה על אף נכס כמקום שבו בוצע האונס. "העובדה שהמתלוננת לא הצליחה לזהות את המקום מעוררת תהיה", כתב השופט.

לבסוף קבע השופט שחל קושי ניכר להאמין לגרסת המתלוננת אף ביחס למרכיב המכונית שלכאורה הסיעה אותה לזירת הפשע, ומשם לביתה. זאת, על רקע עדות הנאשם שכלל אין לו רכב, ושהוא נוהג אמנם לשאול מדי פעם את המאזדה האפורה של אחיו, אבל לא בימי חמישי (היום בו בוצע לכאורה האונס) - שכן בסופי שבוע הוא יוצא לבלות ושותה אלכוהול, כך שנמנע מלכתחילה מלעלות על ההגה.

מסקנת השופט הייתה שהמדינה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שהנאשם אכן אנס את המתלוננת, והתוצאה היא זיכויו המוחלט מהמיוחס לו. שאר שופטות המותב הסכימו כאמור עם המסקנה, והנאשם זוכה פה אחד.

• ב"כ המדינה: עו"ד אלכס דרנבוים
• ב"כ הנאשם: עו"ד אורי דייגי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.