נישואי האם לישראלי התעכבו בגלל מגיפת הקורונה. בתה, שגדלה בינתיים, כבר לא עומדת בתנאי נוהל מחמיר לצורך קבלת מעמד כ"קטינה נלווית". בית המשפט התגמש לטובתם
אזרחית זרה מאוקראינה קיבלה אשרת שהייה לאחר שנישאה לישראלי. כעת בתה בת ה-17, שהגיעה לארץ בשנה שעברה, עשויה אף היא לקבל מעמד – כך קבע לאחרונה בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע. על רקע נוהל ממשלתי הקובע כי מתאזרחים שהינם הורים לילדים מעל גיל מסוים נדרשים לעמוד בתנאים מחמירים לצורך קבלת אזרחות לילדיהם, סורבה המערערת מלקבל מעמד לבתה. בני הזוג ערערו והשופטת חני סלוטקי קיבלה את ערעורם כשקבעה שרק בגלל הקורונה הם אולצו לעמוד בתנאים מחמירים, על לא עוול בכפם. היא התגמשה לטובתם והורתה לרשות להסדיר את מעמד הקטינה בהקדם.
הסיפור מתחיל באוקטובר 2017 אז הגיעה המערערת (38) לראשונה מאוקראינה לישראל. בשלב מסוים החלה המערערת, אם חד הורית לילדה, לנהל קשר זוגי עם המערער (40). לאחר מספר חודשים הגישו בני הזוג בקשה להסדרת מעמדה של המערערת מכוח חייהם המשותפים, שהתקבלה. בימים אלה היא נמצאת בהליך התאזרחות מדורג ומחזיקה באשרת תושב ארעי.
בני הזוג המשיכו וסיפרו כי תכננו להתחתן אלא שהשלכות מגפת הקורונה, שפרצה באותה תקופה, הקשו עליהם לעשות זאת. לטענתם רק ביולי 2021 הם מיסדו את הקשר בחתונה אזרחית שנערכה בגאורגיה. לאחר נישואיהם הם ביקשו לצרף את בתה של המערערת, ילידת 2005, להליך ההתאזרחות של אימה.
בקשתם סורבה על רקע נוהל שקובע כי ביחס לקטין מעל לגיל 15 נדרשים הוריו המתאזרחים להראות כי היה במחיצתם בשנתיים שקדמו לבקשה. משאין מחלוקת כי הילדה שהתה עם סבתה באוקראינה במנותק מהמערערת בתקופה זו – הבקשה להסדרת מעמדה נדחתה.
נהלים אינם חזות הכול
בני הזוג לא ויתרו והגישו ערר על ההחלטה אלא שגם הוא נדחה. בית הדין לעררים קבע שרשות האוכלוסין פעלה נכון ובהתאם להוראות הנוהל.
בנסיבות אלה הגישו בני הזוג את הערעור על החלטת בית הדין, בפברואר השנה. לטענתם, מגבלות הקורונה הביאו לכך שהם התחתנו מאוחר מהמתוכנן, וכתוצאה מכך הגישו את הבקשה לצירוף הקטינה לאחר שעברה את גיל 15. לשיטתם, לולא המגבלות הייתה הבקשה מוגשת לפני שמלאו לילדה 15 שנים, באופן שלא היה עליהם להוכיח חזקה עליה בשנתיים שקדמו להגשתה.
מנגד טענה הרשות כי אין לשנות מהחלטת בית הדין לעררים. לדבריה מתן מעמד בישראל אינו דבר של מה בכך, ומשהמערערים אינם עומדים בקריטריונים לקבלת מעמד – דינם להידחות.
אבל השופטת חני סלוטקי דחתה את עמדתה. "נהלים אינם חזות הכול", כתבה, תוך שהבהירה כי הנחיות מנהליות יש ליישם בגמישות. לדבריה בית הדין לעררים טעה כשפשוט התעלם מטענת בני הזוג לפיה הקורונה היא שמנעה מהם להתחתן בטרם מלאו לילדה 15 שנים.
בתוך כך השופטת קיבלה את טענת המערערים לפיה תכניתם המקורית הייתה להינשא זה לזו במועד מוקדם יותר, באופן שהיה מקל על כניסת בתה של המערערת לשערי מדינת ישראל.
בהתאם לכך גם התקבלה טענתם כי לולא הקורונה, הם לא היו צריכים לעמוד בנוהל המחמיר המתנה את הסדרת המעמד בשהות הילדה בפועל עם אימה.
"יש לראות אפוא במגפת הקורונה שגרמה לאיחור בנישואי המערערים, ולאיחור בהגשת הבקשה להסדרת מעמד הקטינה, כנסיבות מיוחדות, המצדיקות סטייה מהנוהל ומצדיקות את הענקת המעמד המבוקש לקטינה", סיכמה השופטת. היא הורתה למדינה להעניק לילדה מעמד של "קטינה נלווית" וחייבה אותה בהוצאות לטובת המערערים בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד אלכס זרנופולסקי
עו"ד מאיה וייס טמיר עוסק/ת ב- הסדרת מעמד בישראל, אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.