הנאשם ייבא סמים מסוכנים יחד עם אדם נוסף. בעוד ששותפו נשלח ל-12 חודשי מאסר, הוא ירצה רק שעות לתועלת הציבור. זאת, הודות להליך שיקומי ארוך ומשמעותי אותו עבר בהצלחה.
כוחו של שיקום: השופט בני שגיא גזר לאחרונה שעות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי על נאשם שהורשע כי ייבא סמים מסוכנים לארץ. הוא קבע כי אמנם העונש הראוי במקרה זה הוא 12 חודשי מאסר אך יש להימנע משליחת הנאשם לכלא לנוכח הליך השיקום הממושך והמוצלח שעבר.
הנאשם הודה והורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן, זיוף, קבלת דבר במרמה והשמדת ראיה. בכתב האישום נטען כי יחד עם נאשם נוסף הוא קשר קשר לייבוא סמים מול אדם המכונה ״דימיטרי״ וגר בצ׳כיה (בכתב האישום צוין כי מדובר בסמים מסוג לא ידוע). במסגרת הקשר, ב-17 הזדמנויות שונות, דימיטרי שלח סמים לישראל כשהם מוחבאים באריזות של מסנני מים. הסמים נשלחו באמצעות חברת ״פדקס״ והשניים הצטיידו בתעודות שונות ובייפויי כוח מזויפים ובעזרתם אספו את החבילות. בינואר 2017 נתפסה אחת החבילות על ידי המשטרה ונגד השניים (ואדם שלישי שחלקו במעשים היה קטן יותר) הוגשו כתבי אישום.
הנאשם היה עצור כארבעה חודשים ולאחר מכן החל בהליך שיקום שבמסגרתו שוחרר לקהילת ״אילנות״, שם שהה תקופה בת למעלה משנה אותה סיים בהצלחה רבה. לאחר מכן הוא שולב במסגרת הוסטל תעסוקתי בו שהה כשישה חודשים.
התסקירים שהוגשו מלמדים על כברת הדרך השיקומית המרשימה שעבר. צוין בהם כי מדובר באדם בן 38, ללא הרשעות קודמות. הוא עלה לארץ בהיותו בן 13 עם אמו בלבד, שהועסקה ועדיין מועסקת כמטפלת בקשישים. בילדותו התמודד עם קשיי קליטה משמעותיים, בין היתר בהיעדר דמות אב מכוונת וסמכותית. הוא חבר לחברה שולית, והחל להשתמש בסמים ואלכוהול כבר בגיל 14.
לנוכח השיקום המוצלח, שירות המבחן המליץ שלא להטיל עליו מאסר אלא שעות לתועלת הציבור.
במסגרת הטיעונים לעונש, המדינה, שיוצגה על ידי עו״ד טל בנאי-גת, טענה כי יש לראות בחלקו של הנאשם כמשמעותי יותר מחלקו של הנאשם השני (שנשלח ל-12 חודשי מאסר) ולהטיל עליו בין 18 ל-36 חודשי מאסר. לדבריה, גם אם ראוי לתת משקל להליך השיקומי, יש לעשות כן בתוך מתחם עונש זה.
באי כוחו של הנאשם, עוה״ד צפריר יגור ועופר קופרמן, טענו מנגד כי חלקו של הנאשם לא היה גדול יותר מזה של חברו ומדובר במתווה קלאסי של ביצוע בצוותא. הם הדגישו את הצלחת ההליך השיקומי ועתרו לאימוץ המלצת שירות המבחן.
להמשיך בדרך זו
השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת ההגנה. הוא קבע כי חלקם של שני הנאשמים בייבוא הסמים היה זהה, ובנסיבות רגילות היה מקום להטיל על הנאשם עונש 12 חודשי מאסר, כפי שקיבל שותפו. מאחר שכבר היה עצור 4 חודשים, היה מקום לכאורה להטיל עליו תוספת מאסר של 8 חודשים.
עם זאת לדבריו, כברת הדרך השיקומית המרשימה שעבר הנאשם צריכה להוביל למסקנה כי אין מקום להשית עליו את אותה תוספת מאסר. ״לא בכל יום ניתן לראות הצלחה כה משמעותית של הליך טיפולי״ כתב השופט והוסיף כי יש לחזק את הנאשם להמשיך בדרך זו.
בנסיבות אלה גזר השופט על הנאשם מאסר על תנאי, צו פיקוח שרות מבחן וצו שעות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.