אברך חויב לתת גט לאשתו: "אין אדם דר עם נחש"

הבעל הכה את אשתו, זרק לכיוונה כיסא וכינה אותה "פרזיטית" ו"זונה". הוא הגיש בקשה נגדית לשלום בית, אך דייני בית הדין הרבני התרשמו שהיא בלתי כנה

"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת": זהו הטעם ההלכתי שבגינו בית הדין הרבני בירושלים, בפסק דין שפורסם לאחרונה, הורה לאברך לתת גט לאשתו ואם שבעת ילדיו. ברקע הקביעה - עליה חתומים הדיינים הרב אוריאל לביא (אב"ד), הרב דוד מלכא והרב חיים ו' וידאל - מספר כתבי אישום שהוגשו נגד הבעל המייחסים לו התנהגות אלימה, עד כדי אילוץ אשתו להתגונן מפניו באמצעות לחצן מצוקה ומצלמות אבטחה.

הצדדים הכירו במהלך השירות הצבאי. הוא היה חילוני, והיא באה מרקע דתי. בהמשך חזר האיש בתשובה, השניים התחתנו והצטרפו לקהילה חרדית. הם הביאו לעולם שבעה ילדים, כולם קטינים. במהלך הנישואים היה הבעל אברך כולל שניהל עסקים מהצד, בעוד האישה לא עבדה והתמקדה בגידול הילדים. המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בשל קשייה הכלכליים.

לפני שנה וחצי התפתחה מריבה קשה בין בני הזוג, במהלכה הטיח הבעל בחוזקה כיסא על השולחן, ונגרם לו נזק. בשל האירוע הזה, ונוכח תקרית אחרית שעל-פי הנטען קרע הבעל את הספה בסכין, הוגשו נגדו כתבי אישום. מקרה אחר לגביו הואשם הבעל, ושבו הודה, היה שהכה את אשתו ברגלה אחרי שסירבה לתת לו את הנייד שלה, אלא שלדבריו כבר ביקש ממנה מחילה.

ואולם האישה החליטה שמבחינתה, הגיעו מים עד נפש. ביוני 2023 היא הגישה בקשה לצו הגנה, בה טענה שבעלה "מרבה לשבור חפצים, לזרוק, לקלל, לאיים והיא גמרה בדעתה להתגרש ממנו". במסגרת זו נעשתה הערכת מסוכנות שמצאה כי נשקפת מהבעל מסוכנות גבוהה, ונבנתה לאישה תכנית הגנה ממנו, הכוללת לחצן מצוקה ומצלמות אבטחה.

"חלום חיי להתגרש"

בתביעתה לבית הדין ביקשה האישה להשתחרר סופית מבעלה באמצעות גט. היא שיתפה שבנוסף לאירועים המתוארים לעיל, בעלה אף הפיל עליה את דלת השירותים, זרק עליה סל כביסה והלם בה את אגרופיו. עוד טענה שהוא איים לרצוח אותה, תוך שהציגה מייל אנונימי שלפיו ישלחו יד בנפשה לולא "תוותר על המזונות".

הבעל מצדו הכחיש את האלימות הנטענת, למעט המכה שנתן ברגל אשתו "עליה ביקש סליחה עשרות פעמים", כלשונו. הוא סירב להתגרש וביקש שלום בית.

ואולם הדיינים שוכנעו שבקשתו אינה כנה, זאת על רקע התבטאותו באחד הדיונים שלפיה אשתו "פרזיטית", וכי הוא חולם 15 שנה להתגרש ממנה. בדיון אחר, בעניין הארכת צו ההגנה, הציגה האישה הודעה המיוחסת לבעלה, בה נרשם: "אני מבטיח לזונה שלא אשחרר".

מסקנת הדיינים הייתה שהגיעה העת להפריד סופית בין הצדדים. "אין ספק שהאישה מואסת בבעלה לאור ההתנהלות שחוותה במשך השנים, לטענתה. אין ספק שהיא כיום שונאת את בעלה, ונחושה בדעתה להתגרש", כתבו.

לפי הדיינים, נוכח החומר הרב שהוצג להם, לרבות דיווחי לשכת הרווחה, כמו גם התרשמותם הישירה מהתנהגות הצדדים במהלך הדיונים, הרי שיש לחייב את הבעל במתן גט, זאת מאחר שחיי אשתו במחיצתו הפכו ל"בלתי נסבלים, ובבחינת 'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת', והתבטאויותיו הבוטות כלפי האישה מבטאות זאת".

לפיכך הדיינים דחו את בקשת הבעל לשלום בית, קיבלו את תביעת הגירושים של האישה, וקבעו מועד לצורך מתן הגט.

• ב"כ התובעת: עו"ד לימור חג'ג'
• ב"כ הנתבע: עו"ד דויד יוסף

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.