מאת: עו"ד אייל עוז
האם נכסי הקריירה והמוניטין של בן-הזוג הם חלק מהרכוש המשותף? וכיצד הם מחושבים באיזון המשאבים? עו"ד אייל עוז על ההשלכות הממוניות של סוגיה מורכבת ומעוררת מחלוקת.
התפתחותו המקצועית של אדם מהווה פרק מרכזי בחייו ולעיתים תכופות היא שלובה בחייו האישיים והזוגיים. המציאות מדברת בעד עצמה: אחד מבני הזוג עשוי לוותר על השכלה, לעבוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום תעסוקתי ואף לוותר לחלוטין על קריירה, על מנת שיוכל בן הזוג האחר להתקדם בסולם המקצועי לשם רווחתה הכלכלית של המשפחה כולה.
כושר השתכרות הוא נכס לכל דבר. הוא היכולת ליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי, והוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים: כישרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו, המוניטין האישי שרכש ועוד. חלק ניכר מכושר ההשתכרות הוא פרי של השכלה, שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של אלה מצריכה זמן וכסף - שני משאבים העומדים לבני הזוג באופן מוגבל והקצאתם תלויה בשיקולים שונים, על פי ההעדפות האישיות.
האם נכסי הקריירה הם נכס משותף?
בדיני המשפחה קיים המושג "הלכת השיתוף". על פי הלכת השיתוף, נכס שרכשו בני זוג במאמץ משותף -שייך לשניהם בחלקים שווים. את נכסי הקריירה ניתן להגדיר כמאמץ משותף לשיפור כושר ההשתכרות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין. על כן, גם נכסי הקריירה של בן-הזוג הם נכס משותף, על אף שהשותף לחיים אינו הבעלים של כושר ההשתכרות.
הצורך בחלוקה של נכסי הקריירה עולה בעיקר במקרים בהם נוצר פער מובהק בין כושר ההשתכרות של בני הזוג, ששורשיו בהחלטת אחד מהם לוותר על התפתחותו המקצועית ולהתמקד במרחב הביתי. במקרים כאלה, על בית המשפט הדן בחלוקת המשאבים לחתור לכך שעמדת המוצא של בן הזוג "הביתי", בפתח דרכו חדשה, תשתפר, כפי שהוא עצמו סייע בשיפור מצבו של בן הזוג, בכך שאפשר לו למקסם את כושר ההשתכרות שלו.
איך מחשבים?
על מנת לחשב את שווי נכסי הקריירה, יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג במהלך הנישואין ובעטיים, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ברור, כי הערכה אקטוארית של שווי נכסי הקריירה עלולה להיות קשה ואף בלתי-אפשרית. תרומתם של בני-הזוג האחד לשני, הן במישור המקצועי והן במישורים אחרים, היא תרומה בלתי-מוחשית וקשה לכמת אותה. בדומה לקושי הקיים בדיני נזיקין בהערכת נזק לא ממוני, גם כאן אין נוסחה מדויקת או אחידה לזיהוי אותו חלק מנכסי הקריירה שהוא פועל יוצא של השיתוף הזוגי.
בעת החישוב, יש לקחת בחשבון את משך תקופת הזוגיות, את גילם של בני-הזוג ואופן השתכרותם, את הפרשי ההשתכרות ביניהם החל מראשית הקשר ועד לסופו, וכן נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין. עוד יש להוסיף את מרכיב הוויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד, ככל שניתן לאתרו.
הפרמטרים שיש להוציא מהחשבון הם הכישרון האישי והיכולת הטבועה באדם וכן מרכיבים שאין להם תלות בקשר הזוגי. כמו כן, לא יחושבו נכסים מהתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולאחר סיומו.
התשלום, הנגזר מחישוב כל הפרמטרים, עשוי להיות עיתי או חד פעמי. בית המשפט העליון מעדיף, במידת האפשר, את שיטת התשלום החד-פעמי. הטעמים המרכזיים לכך הם הימנעות משימור קשר כלכלי בין הצדדים אם אין הם רוצים בכך וכן העצמאות המאפשרת לבן-הזוג מקבל התשלום לתכנן את עתידו, על סמך הסכום שיקבל באופן וודאי.
תיקון של עיוות חברתי
עולה, כי בית המשפט נדרש ליצירתיות רבה בבואו לכמת את שווי נכסי הקריירה, תוך שקילה של עקרונות השוויון, ההגינות, המוסר והצדק. לא ניתן גם להימנע מלומר, כי נכסי הקריירה המחושבים הם, ברובם המכריע, של גברים ולא של נשים.
על אף ההתקדמות הגדולה שחלה בעשורים האחרונים לקראת מיצוי הפוטנציאל ההשתכרותי של נשים, ועל אף העובדה שבמשפחות לא מעטות הבעל והאישה משתכרים שכר זהה או דומה, עדיין עולה אחוז הגברים שמגיעים למימוש פוטנציאל ההשתכרות על זה של הנשים. הסיבה העיקרית לכך, למגינת ליבם של הליברלים מביניכם, היא שבישראל מתקיימות עדיין אמונות ותפיסות מעולם המושגים הערכי הישן. כולי תקווה, כי ככל שיחלפו השנים, יתאזן המצב וילך. בינתיים- ההכרה בנכסי הקריירה כנכס משותף היא צעד נוסף לתיקון עיוות חברתי.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.