דרישת בעל לפטור אותו מכתובת אשתו בטענה שבגדה בו ולא ניקתה את הבית נדחתה באחרונה. עם זאת, הוא לא חויב אותו במלוא הסכום (מיליון שקל) אלא ב-300,000 שקל בלבד.
בני הזוג נישאו לפני כ-17 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים. בתחילת 2014 הגיש הבעל תביעת גירושין ובמקביל האישה הגישה תביעה לקבלת מלוא סכום הכתובה – מיליון שקל.
האישה הסבירה שאין סיבה לשלול ממנה את הכתובה כי הבעל יזם את הגירושין והיא מצדה רצתה שלום בית והתחננה שישנה את דעתו, גם לאחר שגילתה ש"התעסק" עם חברתה הטובה.
הבעל מצדו טען שיש סיבות רבות לשלילת הכתובה מהאישה. לדבריו, היא זו שיזמה את הגירושין, מרדה בו ולא הסכימה לקיים יחסי אישות, עשתה "מעשי כיעור" (בגדה בו) ו"עברה על דת משה ויהודית" (לא שמרה על ההלכה).
הבעל הסביר שאשתו נהגה להתרועע עם גברים, לקיים יחסים עם נשים, לצאת לפאבים, לשקר ולגנוב. הוא הוסיף שלאורך שנות נישואיהם נהגה לקלל ולצעוק עד שלא ניתן היה לחיות במחיצתה. עוד לדבריו, היא הזניחה את הבית, לא ניקתה ולא סידרה ובאופן כללי מדובר ב"אישה רעה".
הבעל הציג סרטון בו נראית האישה זורקת את בגדיו ומסלקת אותו מהבית תוך צעקות והשפלות.
הוא הוסיף שבכל מקרה אין לחייב אותו במלוא הכתובה המוגזמת שכן בשעת החתונה הרב שערך את הנישואין הסביר לו שהסכום נכתב לשם כבוד בלבד.
האישה השיבה שהכתובה סבירה ושהיא לא מרדה בבעלה שכן יחסי האישות ביניהם היו רגילים. עם זאת, היא הודתה שנהגה לבלות ו"להחליף כוח" במועדונים.
למרות התיעוב
אב בית הדין הרבני בתל אביב, הרב מאיר פרימן והרבנים מאיר קאהן ויצחק רפפורט ציינו בפתח דבריהם שקשה לקבוע מי יזם את הגירושין. מצד אחד הבעל הודה שרצה להתגרש בשל "היחס המחפיר" של אשתו ומאידך, הסרטון שהציג מוכיח שגם האישה לא ששה להמשיך לגור עמו באותו בית. עוד לדבריהם, קשה לקבוע אם האישה מרדה בבעלה אם כי אין להתעלם מטענות הבעל בעניין.
ביחס ל"מעשי הכיעור" הדיינים כתבו שהבעל לא הביא הוכחות של ממש לטענותיו שהאישה נהגה להתרועע עם גברים. מצד שני לדבריהם, היא סירבה לאפשר לו לראות את הפייסבוק שלה וההימנעות פועלת לחובתה.
באשר לטענות הבעל על קשרים של אשתו עם נשים אחרות ציינו הדיינים שגם טענות אלה לא הוכחו ובכל מקרה, אישה מפסידה כתובה רק אם הייתה בקשר עם גברים ולא עם נשים "למרות התיעוב והאיסור שבדבר". הם הוסיפו שגם צעקות והזנחת הבית אינן סיבות לשלילת כתובה.
הדיינים קיבלו את טענת הבעל שהכתובה מוגזמת וציינו שכיום קיימת בציבור הנחה שהסכום שנקוב בכתובה לא מחייב ונכתב "לשם כבוד".
בנסיבות לא חד משמעיות אלה סברו הדיינים שנכון יהיה לפסוק בדרך של פשרה וחייבו את הבעל לשלם לאישה 300,000 שקל עבור הכתובה. בקביעת הסכום התחשבו הדיינים בעובדה שהאישה קיבלה בהליך אחר 900,000 שקל מפירוק השיתוף בדירת הצדדים.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי שפירא וטו"ר אלעד זמיר
- ב"כ הנתבע: עו"ד יהודה חימי וטו"ר יעקב קלמן
עו"ד שלומי נעמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.