מוכרת חדשה בחנות נעליים בצפון הארץ פוטרה כחודש לאחר שהודיעה למעסיק שהיא בהיריון. בעל החנות טען שנהגה בחוסר תום לב כשהסתירה ממנו שהיא הרה בעת קבלתה לעבודה. ביה"ד התקומם על הטענה וחייב את המעסיק בפיצוי של כ-33,500 שקל.
כחודש אחרי שהחלה לעבוד כמוכרת בחנות נעליים ב"חוצות אלונים" שבקרבת היישוב רמת ישי, סיפרה העובדת לבעל החנות שהיא בהיריון. כחודש לאחר מכן, וללא הודעה מוקדמת, היא פוטרה לאלתר. העובדת, שלטענתה, פוטרה רק מחמת היריונה, הגישה לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה תביעה על סך 76,000 שקל נגד המעסיק.
פיטרו אותך בשל ההיריון?
התייעצי עם עורך דין דיני עבודה
לטענתה, לא הייתה כל סיבה לפטרה למעט ההיריון, והעובדה היא שפיטוריה נעשו זמן קצר לאחר שנודע על כך למעסיק. כששאלה אותו מדוע פוטרה, סיפרה, המעסיק אמר לה שהוא מעוניין להעסיק גבר – שיוכל לטפל גם במחסן – אלא שבפועל לא הועסק במקומה גבר.
התובעת הדגישה, כי פיטוריה היו מידיים ועבודתה הופסקה עם מתן מכתב הפיטורים אף שכבר הייתה משובצת בסידור העבודה לשבוע שלאחר מכן. היא הוסיפה, כי מאז פיטוריה ועד הלידה, לא הצליחה למצוא עבודה אחרת.
הנתבע אישר שהתובעת פוטרה כחודש לאחר שסיפרה לו על ההריון, אך לטענתו, הפיטורים לא היו קשורים להריון. לדבריו, באותה תקופה נעשו שינויים ארגוניים בעסק והיה צורך באדם בעל ניסיון שינהל את החנות. התובעת, שאינה מנוסה בתחום ההנעלה, לא יכלה לתפקד כמנהלת.
עוד טען הנתבע, כי התובעת הפרה את חובת תום הלב כשהסתירה ממנו את העובדה שהיא בהריון בעת שהתקבלה לעבודה.
נהגה בהתאם לחוק
"אין לפטר אישה בהריון בשל הריונה", קבעה השופטת עפרה ורבנר נחרצות. לפי השופטת, התובעת הצליחה להוכיח שפיטוריה לא היו קשורים בפגמים בעבודתה והנתבע לא הוכיח שהתקיימה כל סיבה אחרת, מלבד ההיריון, שהצדיקה את הפיטורים המידיים. משכך, נקבע כי הריון התובעת היה לפחות אחד מהשיקולים שנלקחו בחשבון בהחלטה לפטרה.
השופטת ורבנר מתחה ביקורת על טענת הנתבע לפיה העובדת היתה מחויבת להודיע לו שהיא בהריון בעת קבלתה לעבודה וקבעה, כי עדיף שלא היה מעלה את הטענה הזו כלל.
השופטת הודיעה לנתבע כי התובעת נהגה בהתאם לדרישות חוק העסקת נשים כשיידעה אותו על ההריון בהיותה בחודש החמישי. לפני החודש החמישי, הדגישה השופטת, אין כל חובה לדווח למעסיק.
לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה בחלקה וחייבה את הנתבע לשלם לתובעת כ-33,500 שקל בגין אבדן שכר עבודה, עגמת נפש, אי מתן הודעה לעובד, תמורת הודעה מוקדמת והיעדר שימוע. בנוסף, המעסיק יישא בהוצאות התובעת וישלם לה שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
* עו"ד רפאל סופרמן עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.