שלושת ילדיו של אדם שנפטר לפני כשלוש שנים תבעו את זוגתו לחיים בטענה כי היה ביניהם שיתוף כלכלי. בפסק דין שהותר לפרסום באחרונה הם נדחו וחויבו בהוצאות ניכרות.
בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים סיפרו הילדים, כולם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, כי בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בעודו נשוי לאמם, הכיר אביהם את הנתבעת והתפתח ביניהם רומן. בשלב כלשהו האב עזב את הבית, עבר לגור עם הנתבעת והם ניהלו חיים משותפים במשך כ-40 שנה עד פטירתו לפני כשלוש שנים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
לדבריהם, הנתבעת ואביהם חיו כידועים בציבור לכל דבר ועניין. לטענתם, האב הביא למערכת היחסים הזוגית סכומי עתק ורכוש רב אותו ירש מאמם, והנתבעת נהנתה מסכומים אלה. הם הוסיפו כי הנתבעת ואביהם אף הקימו יחד חברת טיולים משגשגת והוצאת ספרים.
עוד לדבריהם, השניים רכשו בית ששוויו מוערך היום ב-20 מיליון שקל והתגוררו בו במשך כמה עשרות שנים. בנוסף, הם רכשו יחד דירה בחו"ל.
התובעים הוסיפו כי במהלך חייהם המשותפים ועקב התמכרויותיו הקלות של אביהם להימורים ולאוספים, הנתבעת השתלטה על חשבונותיו והוא פיתח בה תלות והיה צריך להתחנן בפניה שתתן לו כסף.
לטענת התובעים, בנסיבות אלה על הנתבעת ואביהם המנוח חלה הלכת השיתוף שמכוחה יש לאב זכויות במחצית הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים. מאחר שהם זכאים לרשת את האב – על הנתבעת לשלם להם את שווי הזכויות.
הנתבעת, כבת 83 במועד הדיונים, הכחישה מכל וכל כי היה בינה לבין האב שיתוף כלכלי כלשהו. הנתבעת סיפרה כי ב-1980 ירשה מאביה רכוש ונכסים בשווי של מיליוני דולרים ושנים ספורות לאחר מכן השתמשה בחלק מהכספים כדי לרכוש את הבית בו התגוררה עם אבי התובעים. הנתבעת הדגישה כי לאבי התובעים לא הייתה כל מעורבות בהליך והוא לא השתתף בעלויות הרכישה.
היא הוסיפה כי לאורך השנים הקפידה לשמור על הפרדה רכושית מוחלטת מול אבי התובעים וכל אחד מהם ניהל חשבונות בנק נפרדים. יתר על כן, הוסיפה הנתבעת, האב בזבז את כספיו בהימורים והיא נחלצה לעזרתו לא אחת ונתנה לו הלוואות, בעוד ילדיו מתנערים ממנו.
לא ראו עצמם שותפים
השופט נמרוד פלקס מבית המשפט למשפחה בירושלים העדיף את גרסת הנתבעת וקבע כי התרשם שהיא והמנוח לא ראו עצמם כשותפים כלכלית.
לדבריו, אף שהנתבעת והמנוח היו ידועים בציבור, היא הוכיחה כי הוא "חי על חשבונה" ללא תרומה כלכלית כלשהי למשק הבית המשותף. עוד הוכח לדבריו כי ההפרדה ביניהם הייתה מכוונת לנוכח התמכרותו הכפייתית של האב להימורים.
השופט הוסיף כי נראה שאת התובעים הטרידה השאלה איך ייתכן שאביהם לא הותיר אחריו נכסים בעלי ערך למעט אוסף בולים ומטבעות. על כך השיב השופט כי נראה שהאב ניהל אורח חיים פזרני ובנוסף הוציא סכומי כסף רבים על התמכרויותיו, תוך שהוא מממש את כל נכסיו ואף חלק מנכסיה של הנתבעת.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה וחייב את התובעים בהוצאות של 100,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין שני פינקלשטיין-מרום עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.