אם לילדים עברה עם ילדיה לבית אמה בעיר אחרת ללא הסכמת האב. השופטת קיבלה את בקשת האב להחזירם והבהירה: לילדים יש שני הורים, הורה לא יכול לפעול על דעת עצמו.
השניים התחתנו בשנת 2008 והולידו שני ילדים, כיום בני 6 ו-3.5. בימים אלה הם בעיצומם של הליכי גירושין ותביעות משמורת הדדיות, המתנהלות בבית הדין הרבני ובבימ"ש לענייני משפחה בפתח תקוה.
לשאלות על דיני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה של אתר פסקדין
לאורך השנים התגוררה המשפחה בעיר במרכז הארץ. בתחילת יוני לקחה האם את הילדים לדירה של אמה, המתגוררת בעיר אחרת. זמן קצר אחר כך חזרה הביתה למספר ימים, במהלכם ניסתה לחזור לחיים משותפים עם האב.
אלא שהפיוס לא צלח, ושוב האם לקחה את הילדים ונסעה לבית אמה. במסגרת תביעתו למשמורת, הגיש האב בקשה למתן צו המניעה.
לטענתו, מרכז חייהם של הילדים נצמא היכן שהתגוררו לאורך השנים. האב סיפר כי לאחר שהגישו הצדדים תביעות בבית הדין הרבני, האישה הגישה נגדו תלונה במשטרה על אלימות. הוא הכחיש כל אלימות מצדו וטען שאשתו שכנעה אותו לחתום על מסמך שיסכים לעבור איתה לעיר בה מתגוררת אמה לאחר שהבטיחה לו חזרה לשלום בית, הכל במסדרת "תרגיל" שהיא עשתה לו, לשיטתו.
כך גם חתם לבקשתה על בקשה לבית הדין הרבני לסגור את התביעה שהגיש. לאחר מכן, טען האב, האם לקחה את הילדים בלי להודיע לו, והדבר נודע לו רק מטלפון של הגננת, שהתקשרה לשאול איפה הילדים.
האם ביקשה לדחות את הבקשה. באז לדבריה, היא תוכל לחיות בשקט ולילדים יהיה טוב יותר. לטענתה, היא לקחה את הילדים כי הייתה חשופה לאורך השנים לטרור פיזי, כלכלי ונפשי.
האם הודתה שהסכימה לחזור ולחיות עם בעלה אך שלום הבית לא צלח בשל התנהגות האב.
היה חותם על כל דבר
השופטת אילת גולן-תבורי קיבלה את הבקשה והוציאה צו מניעה שאוסר על העברת הילדים למגורי קבע בעיר אחרת.
לעמדתה, הדף שעליו חתם האב נחתם כשהאמין שהדבר מבטיח את איחוד המשפחה, אך ברור שהוא לא הסכים למצב שבו האם תעבור בלעדיו והקשר שלו עם ילדיו יתנתק.
"דומה כי האב, מתוך רצון לשקם את הקשר עם אשתו, היה מוכן לחתום על כל דבר", הסבירה השופטת. "האב האמין שישקמו את הקשר ומשום כך נתן הסכמה ראשונית, אך זו שימשה לצעד חד צדדי של האם, שאחריתו חמורה".
השופטת הסבירה כי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורה אחד אינו רשאי לקבל החלטות באופן חד צדדי, בניגוד לעמדת ההורה השני, אלא אם בית המשפט התיר זאת.
האם לא פעלה בדרך זו. גם אם בהתחלה האב הסכים, כאמור, השארת הילדים שם ללא קשר נאות עם האב הייתה בניגוד לרצונו, ואף לא הוכח שהדבר תואם את טובת הילדים.
הילדים עדיין לא התמקמו בעיר האחרת ורק שהו בה מספר שבועות, המשיכה השופטת. טרם נקבעה המשמורת על הקטינים, והמקרה עדיין לא נבחן על ידי שירותי הרווחה.
לכן, בסיכומו של דבר נקבע כי בשלב זה האם תשיב את הילדים לעיר בה התגוררו תוך שבעה ימים מיום מתן פסק הדין. הילדים יירשמו למסגרות החינוך בעיר. השופטת הוסיפה שקביעתה אינה מונעת מהאם עצמה לעבור לגור בבית אמה או בכל עיר אחרת.
האב הסכים לעבור לדירה אחרת ובהמשך תידון, בין היתר, גם בקשת האם למזונות זמניים. עוד נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
- ב"כ המבקש: עו"ד אבי גפן
- ב"כ המשיבה: עו"ד תמרה פלג
* עו"ד שרון אתגר-אלון עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.