בנות זוג שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע ביקשו מבית המשפט להצהיר כי בת הזוג שאינה האם הביולוגית היא "אם נוספת". בית המשפט למשפחה בחדרה קיבל באחרונה את התביעה וקבע כי ההכרה בבת הזוג כהורה נוסף של הילד מתיישבת עם טובתו.
בנות הזוג הכירו לפני כ-11 שנים ומאז הן מתגוררות יחד ומנהלות משק בית משותף. במהלך תקופה זו הרתה אחת מהן באמצעות תורם זרע אנונימי ונולד להן ילד.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
בתביעה שהגישו לפני מספר חודשים הן ביקשו כי בית המשפט יצהיר שבת הזוג שאינה האם הביולוגית היא "אם נוספת" לילד והוא ירשם כבנה במרשם האוכלוסין.
לדבריהן, הן פעלו יחד לכל אורך תהליך ההפריה, ההיריון והלידה, והתורם אף נבחר על ידן במשותף תוך התחשבות בנתונים פיזיים שתאמו את מראה שתיהן.
כמו כן, מאז לידת הילד הן משמשות לו כשתי אימהות לכל דבר ועניין וחולקות את הטיפול בו. התובעות הדגישו את השותפות והמחויבות שלהן האחת כלפי השנייה וציינו כי בכל מקום בו גרו הכירו בהן כתא משפחתי וכי הן נושאות בתעודת זוגיות מטעם "משפחה חדשה".
היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה השיבו כי "דרך המלך" למתן צו הורות על ידי בית המשפט היא באמצעות עריכת תסקיר על ידי השירות למען הילד ו"מדובר בכלי הטוב ביותר, המקצועי והאחראי באמצעותו ניתן לבחון את המצב לגופו".
עם זאת הם הותירו את ההכרעה בשאלת הצורך בעריכת תסקיר בנסיבות מקרה זה לשיקול דעת בית המשפט.
זיקה רגשית
השופט טל פפרני הבהיר כי לצורך מתן צו המצהיר על הורות יש לבחון בראש ובראשונה את טובתו של הקטין המסוים בו מדובר.
לדבריו, הזכות להורות היא "מזכויות היסוד של האדם בישראל" ומערכת היחסים ההורית "אינה תוצר בלעדי של המעשה הפיזי, דוגמת לידה, והיא מושתתת על הזיקה הרגשית שבין המטפל לילד".
השופט הוסיף כי ביחס לזוגות חד מיניים, פסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות מבקשת לצמצם ככל הניתן את הפער בין המציאות המעשית, שבה בת הזוג היא האם בפועל של הילד, לבין ההכרה המשפטית בהורות שלה.
השופט הסביר כי פער זה עלול להוביל למצבים אבסורדיים בהם ההורה אינו יכול לקחת את ילדו לטיפולים רפואיים ולבצע פעולות משפטיות בשם ילדו. כמו כן, במקרים בהם בן הזוג הביולוגי הולך לעולמו, עלול ההורה בפועל שלא להיות מוכר כבעל משמורת על הילד.
במקרה זה, כתב השופט, מתן הצהרה כי בת הזוג היא אם הקטין מקבעת את המצב הקיים למעשה ו"עולה בקנה אחד עם טובת הקטין". השופט הדגיש כי האם הלא ביולוגית הייתה שותפה מלאה לכל תהליך ההפריה והלידה והיא משמשת לקטין כהורה לכל דבר ועניין.
לקביעת השופט, בנסיבות מקרה זה אין צורך בקבלת תסקיר השירות למען הילד שעלול לסרבל ולהאריך את ההליך שלא לצורך. קבלת תסקיר גם תגביר את העומס המוטל ממילא על השירות, ציין השופט.
בסיכומו של דבר נתן השופט צו הצהרתי לפיו בת הזוג שאינה האם הביולוגית היא אם הקטין והורה לרשום אותו כבנה במרשם האוכלוסין.
- שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
* עורך דין דוד סנואני עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.