השופט נימק שמצבה המדאיג של בת ה-10, הנוטה להקיא אחרי ארוחות, אינו מאפשר לבחון אלטרנטיבות למעבר לפנימייה
למרות התנגדות הוריה, בת 10 הסובלת מהפרעות אכילה תעבור מביתם לפנימייה – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כשדחה את ערעור ההורים על החלטת בית המשפט לנוער להוציא את בתם הבכורה מביתם. בתוך כך, סגן הנשיאה אריאל ואגו דחה את בקשת ההורים להסתייע בחברת המשפחה לצורך הטיפול בבתם חלף העברתה לפנימייה, מהנימוק שטובתה מחייבת כעת מסגרת שתאפשר לה רוגע מהמתחים השוררים בבית.
המערערים נשואים ולהם חמישה ילדים, אשר כולם הוכרו כ"קטינים נזקקים" (כלומר, ילדים שנשקפת סכנה נפשית או גופנית לשלומם, והם זקוקים לטיפול, הגנה או השגחה). בפסק הדין נכתב שהמערערים מוכרים לרווחה מזה כעשור בשל מצוקתם הכלכלית וקשייהם לתפקד כהורים. אם המשפחה מתמודדת עם קשיים נפשיים, אושפזה בעבר בבתי חולים פסיכיאטריים ואף ניסתה בשלב מסוים לשים קץ לחייה.
בפברואר האחרון נעתר בית המשפט לנוער לבקשת הרווחה להוציא ממשמורת ההורים שתיים מבנותיהם, ולהעבירן לפנימייה. ספציפית לגבי הבת הבכורה, תלמידת כיתה ד', התרשם השופט כי מצבה מעורר דאגה, כאשר הנתון האקוטי ביותר הוא הפרעות אכילה מהן היא סובלת, ובעיקר נטייתה להקיא אחרי ארוחות. בנסיבות אלה נקבע שהגם שמדובר בצעד דרסטי, הרי שאין מנוס משינוי דרך הטיפול בילדה באמצעות הוצאתה מהבית למסגרת מיטיבה עבורה.
מכאן הערעור שהגישו ההורים למחוזי, בו טענו כי הם מודעים לקשיי התפקוד שלהם כהורים אך הם מבקשים צ'אנס נוסף להמשך הטיפול בבתם הבכורה בתוך הקהילה ובמסגרת התא המשפחתי, ללא הוצאתה מהבית – צעד קיצוני שלשיטתם הופעל מוקדם מדי. הצעתם הייתה כי חברת המשפחה שמסייעת להם רבות תמונה כעין "סומכת", אך לא מטעם גורמי הרווחה הרשמיים.
מנגד טענה הרווחה שלעת הזו ולצורך התפתחותה התקינה נדרשת הילדה למעטפת חוץ ביתית אשר תעניק לה שקט ושלווה. מכאן, שאין להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער.
אין עוד "זמן ילד" לבזבז
השופט ואגו קבע שהחלטת בית המשפט לנוער נכונה, מאוזנת ומגלמת פתרון מיטיב לבת ה-10 כך שאין להתערב בה.
הוא הדגיש כי צו ההוצאה ממשמורת ניתן לתקופה קצובה בת שנה בלבד, ובנוסף הוחלט שהילדה תועבר לפנימייה שנמצאת בעיר בה מתגוררת המשפחה, ככל שהדבר יתאפשר. בפסק הדין צוין שנכון לחודש אפריל הילדה השתלבה בפנימייה כלשהי לתקופת ניסיון שאינה כוללת לינה, כאשר מקומה בה היה שמור עד לאחר הפסח ומכאן הצורך בהחלטה האם נכון לשלבה שם במתכונת מלאה עם לינה.
תשובת השופט הייתה, כאמור, חיובית. "בראיית העל של טובת הקטינה – השמתה, לפחות לתקופה מסוימת, במסגרת פנימייתית מלאה (הכוללת לינה), לצד אפשור חופשות וביקורים בחיק המשפחה, נראית כפתרון מיטיב ומחזק בעבורה, לאור הקשיים שהיא חווה כעת", כתב.
בשולי הדברים השופט ציין שבפסק הדין נכתב כי במשך כשנתיים וחצי נעשו ניסיונות למצוא לילדה פתרונות בתוך הקהילה ובמסגרת המשפחה, אלא שהם נכשלו ואין עוד מקום להקדיש "זמן ילד" יקר לניסיון נוסף.
לפיכך השופט דחה את הערעור ובכך למעשה אישר את מעבר הילדה לפנימייה. הוא כתב שמצופה מהוריה, האוהבים אותה ודואגים לרווחתה, לשתף פעולה עם ההחלטה ולסייע בהשתלבותה בפנימייה, וזאת הגם שדעתם בסוגיה שונה.
- ב"כ ההורים: עו"ד הילה יחזקאל
- ב"כ הרווחה: עו"ד ירדן הומינר
- האפוט' לדין: עו"ד שרון ירימיהו
עו"ד אמילי דהן ויזמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.