בהחלטה חריגה, השופט עודד מאור קבע כי המוסד "ישן על זכויותיו", וכעת אינו יכול לגבות חוב שתפח במשך עשרות שנים, לאחר ש"נקט בגישה אדישה".
ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב העניק לפושט רגל הפטר מחוב מזונות ישן, בתנאי שיפקיד 30 אלף שקל לקופת התיק. השופט עודד מאור השתכנע שנסיבות חייו הקשות של החייב מצדיקות מתן הפטר, ובתוך כך הוא ניצל את ההזדמנות כדי לבחון את התנהלותו של הביטוח הלאומי.
צו הכינוס בהליכי פשיטת הרגל של החייב (בן 67) ניתן באוגוסט 2016, כשההליכים החלו בעקבות חוב אחד ויחיד – חוב מזונות לביטוח לאומי משנת 1991 שתפח לסכום של 197,871 שקלים. לדברי החייב, ב-1995 הוא ויתר על חלקו בדירה שהייתה שייכת לו ולגרושתו לטובת מזונות הילדים.
מאחר שביטוח לאומי לא הגיש את תביעת החוב במסגרת צו הכינוס, החייב ביקש מבית המשפט לשקול לפטור אותו מהחוב האמור, בתמורה לכך שישלם 30 אלף שקל לקופת הכינוס. לטענתו, הוא זכאי לפטור לנוכח מצבו הבריאותי הקשה והעובדה שילדיו כבר גדולים (נמצאים בעשור הרביעי לחייהם). בנוסף, הוא ציין שהוא מתגורר עם בתו ומתפרנס בקושי מקצבת זקנה בסך 2,000 שקלים.
כונס הנכסים הרשמי צידד בבקשה אך ביטוח לאומי התנגד בתוקף, בטענה שמצבו של החייב לא מצדיק שיינתן לו פטור. לטעם הביטוח הלאומי, פטור מחוב מזונות עלול לעודד חייבים שלא לשאת בהם בעתיד, וישנה סכנה שהמוסד עצמו יהפוך למעין "מממן קבוע" שנושא במזונות ילדי החייבים.
על אף האמור, המוסד הציע לקזז 10% מקצבת הזקנה החודשית של החייב לטובת כיסוי החוב.
לא תכנית חיסכון
השופט מאור הסביר תחילה כי האפשרות להפטר מחוב מזונות מתבססת בעיקרה על פסיקת בית המשפט העליון, שבחלוף השנים קבע מספר פרמטרים לבחינת כל מקרה ומקרה כדי לקבוע האם חייב זכאי להפטר מחובו.
בחינת נסיבות חייו של החייב במקרה הנוכחי הובילה את השופט למסקנה כי אכן מוצדק לתת לו פטור.
אף שמסקנה זו מספיקה כדי לקבל את הבקשה, השופט ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו והחליט לבחון מהי מידת האשמה של הביטוח הלאומי בכך שהחוב לא ייגבה במלואו, ובמילים אחרות – האם המוסד פעל כראוי כדי לממש את זכותו לגבות אותו.
"על חובתו של נושה לפעול באופן סביר לקבל את סעד המימוש ולא לישון על זכותו זו כבר דובר", כתב השופט, והוסיף כי תיק ההוצאה לפועל "אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית".
בהקשר זה, צוין כי המוסד לא פעל לגביית החוב משנת 1991, ומשכך "ישן על זכויותיו". כמו כן, השופט מאור מתח ביקורת נוקבת על התנהלות המוסד, שלטעמו "נקט בגישה אדישה ביחס לגביית חוב המזונות, מה שמכונה גבייה פסיבית, תוך המתנה שביום מן הימים החייב יהיה זכאי לתגמול, שאזי יוכל הוא לדרוש ממנו לשלם את החוב".
השופט הוסיף כי אילו היו נפתחים הליכי גבייה בשלב מוקדם יותר, ניתן היה לברר את טענת החייב ביחס לפרעון החוב באמצעות חלקו בדירה, אך כעת מאוחר מדי. בתוך כך, הצעת המוסד לקזז 10% מקצבת הזקנה נדחתה, בין היתר משום שמדובר בהכנסה היחידה של החייב וממנה הוא אמור להתקיים בכבוד.
בסיכומו של דבר, נקבע כי החייב פטור מחוב המזונות, בכפוף להפקדת 30 אלף שקל לקופת הכינוס.
- ב"כ החייב: עו"ד קינן יהודיין
- ב"כ המוסד לביטוח לאומי: עו"ד רחל חרל"פ
* עו"ד משה ישראל עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.