המקרה אירע בשנת 2010, כאשר האישה נפלה ונפצעה בכתף. בימ"ש השלום בקריות קיבל באחרונה את תביעתה נגד הנהלת הקניון חיפה וחברת התחזוקה. השופט: אין לצפות מאנשים ללכת עם הראש לרצפה בתוך קניון מרוצף.
אישה בת 61 נפלה ונפצעה לפני כ-7 שנים, כשיצאה מסניף שופרסל בקניון חיפה. בעקבות זאת היא הגישה תביעה לפיצויים בבימ"ש השלום בקריות נגד קבוצת עזריאלי, חברת הביטוח כלל וחברת התחזוקה ש. ניר.
היא סיפרה שמעדה כשהייתה בדרכה למעלית ורגלה נתקלה באזיקון – מעין לולאה קטנה מפלסטיק – שהיה מונח על הרצפה מחוץ לסופרמרקט.
כתוצאה מהנפילה נגרם לה שבר בכתף, ולאחר מכן היא לא עבדה במשך שלושה חודשים וקיבלה שכר על חשבון ימי מחלה.
בתביעתה היא טענה כי קבוצת עזריאלי אחראית לתאונה בהיותה בעלת הקרקע וחברת התחזוקה אחראית מאחר שהייתה אמורה לוודא שהקניון נקי.
קבוצת עזריאלי וחברת כלל הכחישו את המקרה וטענו כי התובעת לא דיווחה עליו לאיש מגורמיה. לחלופין נטען כי אם התובעת נפלה הרי שהדבר קרה באשמתה וללא קשר למפגע כלשהו.
עוד הן טענו כי אינן אחראיות לנפילה הנובעת בשל לולאת פלסטיק שנמצאת על הרצפה, שכן זהו אחד מהסיכונים הרגילים של חיי היום-יום.
קבוצת עזריאלי אף הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת התחזוקה וחברת הביטוח שלה (איילון) בטענה שבכל מקרה היא עליהן לשפות אותה בגין כל פיצוי שייפסק.
חברת התחזוקה שטחה טענות דומות לאלה של עזריאלי, והוסיפה טענה שלפיה התובעת נפלה כנראה כתוצה ממצבה הבריאותי, שכן היא נוטלת תרופות שעלולות לגרום לסחרחורת ולנפילה.
בנוגע ליחסים בינה לבין עזריאלי נטען כי הנהלת הקניון הקצתה לה 10 עובדים בלבד ואין לצפות ממספר קטן כזה של עובדים לתור אחר כל מפגע ומפגע.
לא סיכון יומיומי
השופט ד''ר שלמה מיכאל ארדמן קיבל את גרסת התובעת לאירוע, בין היתר לאור המסמכים הרפואיים שהגישה, וכן משום שהתרשם כי עדותה הייתה עקבית וקוהרנטית. עוד לפי השופט, העובדה שהמסמכים הרפואיים אינם כוללים פירוט מדויק של גרסתה אינה פוגעת באמינותה, שהרי מסמכים אלה נרשמו לצרכי טיפול רפואי ולא לצרכי משפט עתידי. בנוסף, השופט ציין כי הנתבעים לא הביאו עדים מטעמם, כך שגרסת התובעת לא נסתרה.
בתוך כך השופט דחה את הטענה שלפיה האירוע הוא "מסיכוני היום-יום". "אזיק גדול מפלסטיק המצוי על רצפת קניון, בכניסה לחנות, אינו מסוג הדברים שיש להניח כי יימצאו באותו מקום", קבע השופט, והטיל את האחריות על כל הנתבעות.
כמו כן, השופט החליט שלא לייחס לתובעת אשמה כלשהי, מאחר שלדעתו לא מדובר במפגע שקיימת ציפייה כלשהי להימצאותו במקום, ואין לצפות מאנשים שישפילו את ראשם בעת הליכה רגילה בקניון מסחרי מרוצף.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את הנתבעות לשלם לתובעת פיצויים בסך 16,000 שקל, מהם עיקר הפיצוי נפסק עבור כאב וסבל. בנוסף הנתבעות חויבו בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
עם זאת, השופט קיבל את ההודעה לצד שלישי במלואה וקבע כי חברת התחזוקה ואיילון ישלמו לעזריאלי וכלל את הסכום שנפסק (שיפוי). לעניין זה השופט ציין בין היתר כי לא הובאה בפניו הוכחה כלשהי לכך שקבוצת עזריאלי הגבילה כביכול את עבודת החברה.
עו"ד ז'קלין דייני
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.