במהלך פרויקט בהוד השרון ניתן צו הקפאת הליכים נגד הקבלן הראשי. כתוצאה מכך היזמית מסרה את הדירות לרוכשים באיחור. טענתה כי יש לפטור אותה מהפיצוי מאחר שהעיכוב לא היה באשמתה נדחתה.
חברה שרכשה יחידה בפרויקט של ״יקותיאל ביזנס סנטר״ בהוד השרון קיבלה אותה באיחור של חמישה וחצי חודשים. היזמית סירבה לפצות וטענה שהעיכוב לא היה בשליטתה ונגרם כתוצאה מצו הקפאת הליכים שניתן נגד הקבלן הראשי. בית משפט השלום בראשון לציון דחה את טענותיה וקבע שקריסה כלכלית של קבלן היא סיכון צפוי שאינו מצדיק פטור מפיצוי.
בתביעה שהגישה חברת ״נכסי יונט יגאל אלון״ היא סיפרה שב-2014 התקשרה עם הנתבעת, חברת ״יקותיאל ביזנס סנטר״, ורכשה ממנה זכויות ביחידה בפרויקט לבניית בניין משרדים.
לטענתה, הנכס היה אמור להימסר לה בסוף מאי 2016 אך היא קיבלה אותו רק בינואר 2017. החברה דרשה את הפיצוי שהוסכם בין הצדדים בחוזה, סך של כ-10,000 שקל עבור כל חודש איחור.
הנתבעת טענה מצידה כי התובעת לא זכאית לפיצוי כלשהו. לדבריה, במאי 2014 התקשרה עם חברת ״י.טנוס״ כדי שתשמש כקבלן הראשי של הבניין. לפי ההסכם עם הקבלן הבנייה הייתה אמורה להסתיים עד מאי 2016.
ואולם, בפברואר 2016 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת צו הקפאת הליכים נגד הקבלן. לטענת הנתבעת, בסמוך למתן הצו הקבלן נטש את הפרויקט והותיר אותו ללא גורם אחראי בשטח. לדבריה, בעקבות הצו נאסר עליה להיכנס לאתר הבנייה ולקדם את הפרויקט במשך כ-40 יום.
הנתבעת הוסיפה כי בשל צו הקפאת ההליכים חל החריג הקבוע בהסכם המתייחס ל״כוח עליון״ ולא מוטלת עליה החובה לפצות. היא הדגישה כי עשתה כל שיכלה בנסיבות שנכפו עליה על מנת לחלץ את הפרויקט מהמבוי הסתום אליו נקלע ולקדם אותו.
עוד הבהירה הנתבעת כי אפשרה לתובעת לקבל את הנכס כבר באמצע נובמבר 2016 בכפוף לתשלום חוב אך התובעת סירבה.
לא התפתחות חריגה
השופט אבי סתיו קיבל את התביעה. השופט קיבל את טענת הנתבעת שהיא פעלה ככל יכולתה כדי למזער את הנזק וכי קריסת הקבלן היא זו שגרמה באופן ישיר לאיחור במסירה. עוד הוא קבע שתאריך המסירה היה נובמבר 2016 כפי שטענה הנתבעת.
עם זאת, השופט הבהיר כי סיכונים הקשורים לקבלן, לרבות הסיכון לקריסה כלכלית שלו, מוטלים על הנתבעת כיזמית הפרויקט. השופט כתב כי הקבלן הוא ספק ״פרטי״ של הנתבעת והיא זו שבחרה בו. כמו כן, אין כל הצדקה להטיל על הקונה את סיכוני הקבלן שנבחר על ידי היזם.
השופט הדגיש כי הדברים אמורים גם כשבעקבות התמוטטות הקבלן ניתן צו הקפאת הליכים באופן שמנע מהנתבעת להיכנס לאתר הבנייה. ״אין מדובר בתוצאה החורגת ממרחב הצפיות״, כתב השופט והסביר כי הקפאת הליכים אינה התפתחות חריגה מקום בו נקלעת חברה לחדלות פירעון.
״יש לראות את הסיכון כי יינתן צו הקפאת הליכים נגד הקבלן וכי יוטלו בגדרו מגבלות שונות על הנושים, לרבות מניעת כניסה של היזם לאתר הבנייה, כחלק מהסיכונים הקשורים ליציבותו הכלכלית של הקבלן, המונחים על כתפי היזם״, סיכם השופט.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעת בגין איחור של חמישה וחצי חודשים. סכום הפיצוי הועמד על 10,800 שקל בתוספת מע״מ עבור כל חודש איחור. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות ובשכ״ט עו״ד בסך 7,500 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד יעקב שדה
- ב״כ הנתבעת: עו"ד בעז בן צור ועו"ד אסנת גולדשמידט-שרייר
עו"ד ארז משעל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.