ביהמ״שׁ: הביטוי ״בת זונה״ אינו העלבת עובד ציבור

בוטל כתב אישום נגד אדם שפרסם בפייסבוק את הקללה נגד פקחית שרשמה לו דו״ח. ההליכים יימשכו נגד חברו שהגיב לפוסט וכתב ״היא הייתה צריכה ללכת משם ולתת לך לפני מציצה טובה״.

בית משפט השלום נענה לאחרונה לבקשת נאשם לבטל כתב אישום שהוגש נגדו בגין העלבת עובד ציבור. לפני כ-3 שנים האיש כתב על פקחית מיבנה שרשמה לו דו״ח ״בת זונה״ בפייסבוק אך השופטת אפרת פינק קבעה שמדובר בביטוי שגור שאינו מקים את יסודות העבירה. בקשתו של נאשם נוסף שפרסם על הפקחית גידופים בעלי אופי מיני בוטה נדחתה וההליכים נגדו יימשכו.

על פי כתב אישום, באוקטובר 2015 הבחינה פקחית ברכבו של הנאשם הראשון חונה במקום אסור לחנייה ביבנה. כשביקשה לרשום לו דו״ח הוא החל לצלמה במכשירו הנייד. בהמשך, העלה הנאשם את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו ובתגובה כתב הנאשם השני ״היא הייתה צריכה ללכת משם ולתת לך לפני מציצה טובה, אבל מרוב שהיא בת אלף זונה היא רגילה שנותנים לה ישר סטירה ואז טוחנים אותה. סליחה על הפוסט הגס אבל צריך להגיד את האמת".

הנאשם הראשון כתב בתגובה: ״אני אתייעץ עם עורך הדין שלי ואפילו אגיש תלונה במשטרה על ההתנהגות שלה, עם זונות צריך ללכת כמו זונות" וגם: "היא פקחית לא רק שרמוטה, היא גם בת בת בת זונה״.

לסרטון היו מגיבים נוספים שהשתמשו בביטויים ״זונה״ ו״כלבה״ אך לא הוגש נגדם כתב אישום.

שני הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום. הנאשם הראשון טען כי לפי הפסיקה קללות וגידופים אינם מהווים אוטומטית העלבה של עובדי ציבור ומדובר בדרך אופיינית של אנשים מסוימים להביע עליהם ביקורת.

כמו כן לטענתו, הגשת כתב האישום נגדו מבלי שיתר המגיבים הואשמו, על אף שכתבו דברים דומים, מהווה אכיפה בררנית והפליה פסולה.

גם הנאשם השני הסתמך על הטענה של אכיפה בררנית. לדבריו, הוא מגיב אקראי בדומה ליתר המגיבים לסרטון ואין סיבה להבחנה ביניהם. הוא הוסיף שאינו מכיר את הפקחית כך שאין לייחס לו כוונה לפגוע בה באופן אישי.

המדינה טענה מנגד כי גידופים וקללות אינם יכולים לחסות תחת חופש הביטוי. זאת ועוד, הדברים פורסמו בפייסבוק וזכו לתפוצה רחבה ואכן הגיעו לידיעתם של הפקחית ומעגליה החברתיים.

היא הוסיפה כי הביטויים בהם השתמשו הנאשמים עולים בחומרתם על הביטויים של יתר המגיבים כך שלא מדובר במקרה של הפליה פסולה.

אלימות מילולית מינית

סגנית נשיאת בית משפט השלום ברחובות, השופטת אפרת פינק, הבהירה שהנאשמים עשו שימוש בקללות ובגידופים מכוערים ומעוררי שאט נפש הראויים לכל גינוי.

עם זאת, היא קיבלה את בקשתו של הנאשם הראשון לביטול כתב האישום. היא ציינה כי לא כל אלימות מילולית תיחשב העלבת עובד ציבור והעבירה דורשת פגיעה בליבת כבודו של העובד באופן המבזה אותו ופוגע ביכולתו להגשים את יעדיו.

לדבריה, לנוכח השימוש התכוף בקללה ״זונה״, בפרט במרחב הווירטואלי, לא ניתן לומר כי הוא ״פוגע בליבת כבודו של העובד״.

היא הוסיפה כי אין הסבר לאבחנה בין נאשם זה לבין יתר המגיבים שפרסמו דברים דומים וגם מסיבה זו מוצדק לבטל את כתב האישום.

לעומת זאת, השופטת דחתה את בקשתו של הנאשם השני וקבעה כי הוא לא הסתפק בקללה השגורה אלא השתמש בביטויים מיניים המשפילים ומבזים את הפקחית כאישה. היא כתבה כי הנאשם ״החפיץ״ את הפקחית והתייחס אליה כאל ״זונה״ ממש.

• ב״כ המאשימה: עו"ד פלילי צליל משיח
• ב״כ הנאשם 1: עו"ד שירן ברגמן
• ב״כ הנאשם 2: עו"ד ערן ראו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.