ביטוח לאומי דחה את מכונאי הרכב ולא הכיר בליקוי השמיעה שלו כפגיעה בעבודה. בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגיש המבוטח נגד המוסד והורה לו לזמן את הנפגע לוועדה רפואית.
השופט תומר סילורה פסק לאחרונה כי יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מכונאי רכב לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל. פסק הדין התבסס על חוות דעת רפואית שהוגשה לבית המשפט. ביטוח לאומי טען שאין להסתמך על חוות הדעת אך השופט פסק שקביעות המומחה עומדות במבחן ההיגיון.
בנובמבר 2014 הגיש המכונאי תביעה לביטוח לאומי להכיר בפגיעה בשמיעתו ובטנטון ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה. במאי 2015 תביעתו נדחתה בנימוק שכושר השמיעה בתדירויות הדיבור לא נפגע ברמה הנדרשת בחוק להכרה בליקוי.
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה בתל אביב סיפר האיש שעבד כמכונאי רכב למעלה מ-40 שנה. לדבריו, במסגרת עבודתו נחשף כל יום לרעש מזיק בעוצמה של 91 דציבלים. הוא ציין כי עבודתו כללה שימוש בפטישי אויר, קומפרסורים, מקדחות וכלים אחרים וכמו כן הוא נחשף לרעשי מנוע הרכבים כשהמכסה מנוע שלהם מורם.
בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש בעבודה. המומחה כתב בחוות דעתו כי בשתי אוזניו של התובע יש ליקוי שמיעה בינוני שהולך ונעשה חמור בתדירויות הגבוהות.
הוא הוסיף כי ליקוי מהסוג שקיים אצל התובע ״יכול בהחלט״ להתאים לנזק שמיעתי כתוצאה מרעש בעצמה מזיקה. עוד הוא כתב כי האזכור המוקדם ביותר לכך שהתובע סובל מטנטון מופיע בחומר הרפואי ב-2013 ומאז התלונן התובע 14 פעמים נוספות על התופעה. עם זאת, בבדיקה בבית החולים הדסה שלל התובע טנטון כך שניתן להסיק שהטנטון אינו רציף. מעבר לכך כתב המומחה כי העבודה בסביבת עבודה רועשת גרמה לטנטון הלא רציף ממנו סבל התובע.
בתגובה לחוות הדעת ביטוח לאומי טען כי היא לא קוהרנטית ואין להסתמך עליה. לדבריו, ליקוי השמיעה לו טוען התובע אופייני לאנשים שעברו את גיל 50 כמותו. כמו כן, המומחה ציין רק מועד אחד בו התלונן התובע על הטנטון ואין בכך כדי להוכיח פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי כפי שדורש החוק.
עצמה מזיקה
השופט תומר סילורה הבהיר כי הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה מחייבת ירידה של 20 דציבל בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים. הוא הוסיף כי המומחה קבע שבשתי האוזניים יש ליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור בהיקף זה וכי הנזק נגרם כתוצאה מרעש בעצמה מזיקה.
״קביעותיו של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון״, כתב השופט ואימץ את מסקנות המומחה, תוך שהוא מדגיש כי סטייה מחוות דעת תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.
באשר לטנטון הבהיר השופט כי רק רעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה. במקרה זה לדבריו יש בסך הכל 14 אזכורים לטנטון ואין דיווח על טנטון בבדיקה בבית החולים הדסה. כך שלא מתקיים התנאי של טנטון רציף.
בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה בכל הקשור להכרה בירידה בשמיעה כתאונת עבודה. התביעה להכרה גם בטנטון נדחתה.
השופט הורה לביטוח לאומי לזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו בגין הירידה בשמיעה.
לטובת התובע נפסקו הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,500 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד בן ארד
- ב״כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד אמנון בנישתי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.