נפגעת עבודה הגישה לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה. כ-5 שנים אחר כך היא גילתה באקראי שהתביעה התקבלה ואף אחד לא טרח להודיע לה על כך. זו הסיבה שבית הדין אישר לה את הגמלה – שנים אחורה.
בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה נגד ביטוח לאומי והורה לו לשלם גמלת נכות רטרואקטיבית מ-2009 לנפגעת עבודה שלא זכתה לקבל תשובה לתביעה שהגישה. בתוך כך השופט נוהאד חסן דחה את טענת הביטוח הלאומי כי התובעת הייתה אמורה לברר את מצב התביעה שלה באופן עצמאי.
התובעת, עובדת משרד הבריאות, עברה בנובמבר 2009 תאונה במסגרת העבודה, כתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב. כחודש לאחר מכן היא ביקשה מביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה אך לא קיבלה ממנו הודעה על ההחלטה.
כ-5 שנים לאחר מכן, פנתה התובעת לעורך דין ועדכנה אותו על ההתנהלות מול ביטוח לאומי. רק בעקבות בירור שערך הסתבר כי התביעה שלה התקבלה עוד בדצמבר 2009.
בעקבות הגילוי ובהסתמך על כך שהתובעת הוכרה כנפגעת עבודה היא הגישה תביעה לקביעת אחוזי נכות והוועדה הרפואית של ביטוח לאומי פסקה לה 20% נכות וזכאות לגמלה.
אלא שערר שהגיש על כך ביטוח לאומי התקבל. אחוזי הנכות של התובעת הופחתו ל-10% ובמקביל נקבע כי היא לא זכאית לגמלה כלל משום שהשתהתה זמן רב בהגשת תביעת הנכות.
קביעת הוועדה הושתתה על חוק ביטוח לאומי שקובע כי תביעה לקביעת אחוזי נכות (שמהם נגזרים דמי הפגיעה) יש להגיש 12 חודשים מיום שהוכרה תאונתה כתאונת עבודה.
כתוצאה מההחלטה הזו נוצר לתובעת חוב עבור הגמלאות שלכאורה קיבלה שלא בצדק בשנתיים שחלפו עד להכרעה בערר (2014-2016), והיא יצאה למלחמה בביטוח לאומי.
בתביעה שהגישה היא טענה כי העיכוב בהגשת תביעת הנכות נוצר עקב המחדל של ביטוח לאומי, שלא עדכן אותה או את המעסיק שלה מה עלה בגורל תביעתה המקורית ואף לא מסר לה מידע לגבי סד הזמנים. לפיכך התובעת ביקשה לבטל את החוב שצברה ולהכיר בזכאותה לגמלת נכות החל מ-2009.
מנגד הטיל ביטוח לאומי את האשמה על התובעת וטען כי באותה תקופה לא היה נהוג לשלוח תשובות על הכרה בתאונה והיה על התובעת לבדוק באופן עצמאי את מצב התביעה והמהלכים שעליה לנקוט בעקבות קבלתה.
אמירה תמוהה
השופט חסן ציין כי טענת ביטוח לאומי לגבי אי-מתן מענה למבוטחים "תמוהה", שהרי ידוע כי המוסד נוהג לשלוח מכתבי תשובה לפונים.
השופט אמנם הסכים שביטוח לאומי לא חייב ליידע מבוטחים על כל מגוון אפשרויות התביעה הקיימות אך במקרה הזה היה עליו להתייחס לתביעה באופן ספציפי ולעדכן את התובעת בדבר זכויותיה.
משלא עשה כן, הוביל המוסד לפגיעה בשרשרת זכויותיה של התובעת. "ישנה חשיבות מרובה במשלוח הודעות למבוטח על החלטותיו ביחס לכל תביעה, אם בקבלת התביעה או על דחייתה, על מנת שהמבוטח יוכל לברר מהן הדרכים הפתוחות לפניו למיצוי כל זכויותיו ולכלכל את צעדיו בהתאם", כתב השופט.
מכל מקום, השופט קבע כי העובדה שהתובעת לא ערכה בירור עצמאי לגבי תביעתה אינה מפחיתה מחומרת המחדל של ביטוח לאומי.
על כן, השופט קיבל את התביעה, ביטל את החוב של התובעת וקבע שהיא זכאית לקצבת נכות חודשית רטרואקטיבית מ-2009. המוסד חויב בהוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.
* עו"ד דניאל שבח ממשרד שושי & שבח מייצג בתביעות נפגעי עבודה כולל מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.