כשנה לאחר ששרת בבית ספר הוכר כנפגע עבודה ביטוח לאומי ביטל את זכאותו לתגמולים בטענה ששיקר. אלא שביה"ד קבע כי אין לו ספק שהאיש נפגע בתאונת עבודה – וזכאי להכרה.
ביטוח לאומי הכיר בפגיעת העבודה שחווה שרת בית ספר בירושלים לפני כארבע שנים, אך בהמשך הפך את החלטתו עקב סתירות שעלו בין הגרסה שתועדה במסמכיו לבין הגרסה שמסר לחוקרי המוסד. לאחרונה, השופטת יפה שטיין מבית הדין לעבודה בירושלים הורתה לו להכיר בו כנפגע עבודה מחדש לאחר ששוכנעה כי הסתירות נבעו מגורמים חיצוניים שלא קשורים לשרת – כמו קשיי השפה של המנהלנית שתיעדה את דבריו והעומס של הרופא שטיפל בו.
המקרה אירע בתום יום עבודה שקוצר לרגל ל"ג בעומר 2014. רגלו הימנית של השרת נלכדה בשבר שהיה באחת המדרגות ביציאה מבית הספר והוא נפל. לאחר שהתפנה במונית לקופת החולים, השרת אובחן עם קרע בברך (מיניסקוס) ורופאו הורה לו לשהות בחופשת מחלה בת 3 חודשים.
כשנה לאחר שביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה ואישר לו לקבל דמי פגיעה, השרת זומן לחקירה נוספת שהסתיימה בשלילת הגמלה. על כן בדצמבר 2015 פנה השרת לעזרת בית הדין לעבודה.
במענה לתביעה, המוסד הפנה לסתירות שעלו בין המסמכים הרפואיים והתביעה שהגיש השרת למוסד, לבין הגרסה שמסר במהלך החקירה. כך למשל, נטען כי המנהלנית שעזרה לו למלא את טופס התביעה כתבה שהמקרה אירע "ביציאה לעבודה" ולא "מהעבודה", וברישום הרפואי כלל לא צוין שמדובר בתאונת עבודה, אלא שהשרת פנה למרפאה עקב כאבים בברך שהחלו יום קודם לכן.
לא הגיוני
במסגרת הדיונים שהתנהלו בתיק התובע עמד על כך שמדובר בתאונת עבודה שהתרחשה בתום יום העבודה. הוא העיד כי באותו היום (ל"ג בעומר) היה עומס במרפאה ולכן הרופא מיהר, לא שאל אותו שאלות בדבר השתלשלות המקרה ותיעד בחיפזון את הפגיעה.
כמו כן, המנהלנית – שהעידה מטעם התובע – סיפרה כי אף שעלתה ארצה לפני כ-30 שנה, היא עדיין מתקשה לכתוב בשפה העברית. בתוך כך היא אישרה שהתכוונה לכתוב שהתאונה אירעה "ביציאה מהעבודה".
שמיעת עדויות אלה לצד עיון במסמכים שהוגשו בתיק שכנעו את השופטת שטיין שהתובע צודק. העדות האמינה שלו ושל המנהלנית הותירה עליה את הרושם כי התיאור השגוי בטופס התביעה שהוגש למוסד נבע מ"טעות לשונית". לחיזוק קביעתה, השופטת ציינה שגם רישום הנוכחות בעבודה של התובע מחזק את גרסתו.
באשר לתיעוד הרפואי, השופטת ציינה כי רישומי הרופא אכן מעוררים "קושי מסוים" לנוכח הנטייה להתייחס לתיעוד רפואי ראשוני ככזה שמלמד טוב יותר על אודות התאונה והפגיעה ביחס למסמכים שנערכים מאוחר יותר.
אך עם זאת העובדה שהוא נכח בעבודה באותו היום שבו הגיע לרופא תומכת בגרסתו שהרופא לא דייק כשרשם שהכאבים החלו יום לפני הביקור, שהרי לא הגיוני שהתובע הגיע אליו לאחר שעבד 6 שעות בעבודה פיזית מאומצת כשיש לו קרע במיניסקוס.
כך בסופו של דבר התביעה התקבלה, וביטוח לאומי חויב להכיר בפגיעת העבודה של התובע מחדש. בנוסף נפסקו לזכותו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד ביטוח לאומי יוסי גיתאי
- ב"כ הנתבע: עו"ד הלנה מארק
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.