נהג חלוקה של "קרביץ" נפצע כשפרק סחורה. המבטחת של קרביץ התעקשה שמדובר בתאונת דרכים אבל השופט בתיק קבע שהיא מבקשת למתוח את ההגדרה שבחוק מעבר לגבול הטעם הטוב.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה טענה שהובאה מטעם "מגדל" כמבטחת של חברת "קרביץ", כי פציעה של נהג חלוקה שקפץ ממשאית בזמן פריקת סחורה כדי להימלט ממשטח כבד שנע לעברו נחשבת לתאונת דרכים. השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין קבע כי מדובר בתאונת עבודה, והוא אינו מקבל את נסיונה של "מגדל" לחמוק מאחריות נזיקית תוך מתיחת הגבול של הגדרת החוק "מעבר להיגיון הבריא".
באחד מימי יוני 2015 נהג חלוקה של קרביץ (41) עצר במתחם "ביג" בבית שמש כדי לפרוק סחורה. בעודו מעביר משטחי סחורה לרמפה היא ככל הנראה יצאה מאיזון ועגלה עם משטח כבד החלה להתגלגל לעברו. בניסיון להציל עצמו מן הסכנה הוא קפץ מהמשאית ונפגע קשות ברגליו.
בתגובה לתביעה הנזיקית שהגיש הנהג נגד המעסיקה שלו וחברת הביטוח שלה "מגדל" כשנתיים לאחר מכן, השיבו השתיים כי כלל לא מדובר בתאונת עבודה. לטענתן התובע נפגע בתאונת דרכים, שכן הוא ירד מן המשאית בזמן שעסק בפעולות שמטרתן הסופית היא להמשיך להוביל סחורה באמצעות המשאית, בתפקידה ככלי תעבורתי.
התובע טען לעומת זאת כי תאונה שמתרחשת בזמן פריקת משאית חונה לא נחשבתל פי החוק לתאונת דרכים. לטענתו, מדובר בתאונת עבודה שאירעה בגלל רשלנותה של קרביץ, שלא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה ואמצעי זהירות הולמים, לא הדריכה אותו כראוי, לא עדכנה אותו מהו המשקל המקסימלי שאפשר להעמיס על הרמפה ולא פיקחה על עבודתו.
היוצרות התהפכו
השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין ציין כי התאונה אירעה בזמן שהמנוע כבוי, כשהרכב חנה בחניית הספקים והתובע עסק בפריקת הסחורה שהועמסה עליה. בהתחשב בכך, אף שלמשאית יש גם שימוש תעבורתי, הפציעה התרחשה כשהיא שימשה "זירה לתאונה" ולא רכב הובלה.
בהתאם לכך, קבע השופט כי התובע צודק ומדובר בתאונת עבודה ולא בתאונת דרכים. בתוך כך השופט הבכיר מתח ביקורת על הטיעון שהובא מטעם "קרביץ" ו"מגדל".
השופט ציין כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי ומשכך בתי המשפט נאותו לא אחת להתגמש עם ההגדרה של "תאונת דרכים" כדי להיטיב עם התובעים – הנפגעים. "והנה במקרה שבפניי", כתב, "'התהפכו היוצרות' –התובע מבקש לתבוע בהתאם לעילות של הפקודה ומבטחת 'המזיק' נאחזת בחוק הפלת"ד, כנימוק להתחמק מאחריות נזיקית. סבורני שבמצבים שכאלו אין כל מקום 'למתוח' את חבל הגדרת 'תאונת הדרכים' שבחוק מעבר להיגיון הבריא (common sense)".
לפיכך, הטענה של "קרביץ" ו"מגדל" נדחתה והן חויבו בהוצאות של 5,000 שקל ללא שום קשר לתוצאות ההליך, שימשיך להתנהל בסוגיית האחריות והנזק.
יצוין כי השתיים הגישו הודעות צד שלישי נגד חברת הליסינג שהשכירה לקרביץ את המשאית וזו הגישה הודעת צד רביעי נגד המסגרייה שבנתה את הרמפה. מאחר שהשתיים הצטרפו לטענה שמדובר בתאונת דרכים, גם הן חויבו לשלם לתובע הוצאות של 5,000 שקל כל אחת.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד סער
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.