שלושת הבנים סירבו להעביר את הכספים שהיו צריכים להוציא מכיסם הפרטי, ונתבעו. נוסח ההוראה בצוואה לצד סעיף מסוים בחוק הירושה הכריעו את הכף לטובתם.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה במחלוקת על פרשנות צוואה שהותיר אחריו מנוח שנפטר לפני כ-4 שנים. בעוד שבת זוגו טענה כי הוא ציווה על ילדיו לשלם לה 210 אלף שקל, טענו הבנים כי מדובר בבקשה שאביהם הותיר לשיקול דעתם. השופטת ורדה בן שחר קיבלה את גישתם וקבעה כי המנוח ניסח את הדברים כבקשה ולא כציווי, וממילא חוק הירושה אינו מתיר להורות על קיום הוראה שתלויה ברצונו הטוב של האחר.
ב-2014 נפטר אב לשלושה והותיר אחריו צוואה שבה הוריש את כספו ורכביו לזוגתו, ולבניו הוריש מגרש. אלא שסעיף אחד בצוואה הצית סכסוך משפחתי. בהוראה זו ביקש המנוח מילדיו לשלם לזוגתו 4,000 שקל לחודש בשנת האבל, ובתומה עוד 210 אלף שקל. זאת, מבלי לציין מהיכן הכספים הללו אמורים להגיע.
בת הזוג אמנם קיבלה מהבנים את השכר החודשי בשנת האבל אך לאחר מכן הם סירבו לשלם לה עוד, ולפני כשנתיים היא הגישה נגדם תביעה בה טענה כי בן זוגה ציווה לה את הכספים ויש לקיים את הוראתו.
לעומתה, הבנים-הנתבעים טענו כי בסעיף המדובר אביהם לא נקט בלשון ציווי אלא ביקש מהם לשלם לזוגתו את הכספים מתוך תקווה שיכבדו את רצונו.
הבנים טענו בנוסף כי מאחר שלא נותרו עוד כספים מלבד חלוקת הרכוש הברורה הרי שכוונת אביהם הייתה כי הכספים יצאו מכיסם. אלא שחוק הירושה מורה על ביטול הוראה שתלויה ברצונו הטוב של אדם אחר מלבד המצווה.
ניסוח מוקפד
השופטת ורדה בן שחר קיבלה את עמדת הנתבעים. היא הסכימה כי לו הייתה ההוראה בגדר ציווי הרי שלפי חוק הירושה היא בטלה. אלא שלטעמה מדובר בבקשה בלבד.
השופטת ציינה כי מעיון בצוואה עולה כי המנוח הקפיד על לשונה, וכאשר ציווה, הוריש או דרש שייעשה כרצונו ניסח זאת בהתאם. לעומת זאת, בסעיף העוסק בתשלום הכספים לזוגתו הוא נקט בלשון בקשה: "אני מבקש מילדיי".
עניין נוסף הוא כי המנוח לא ציין מאילו מקורות ישלמו בניו את הכספים האמורים, ומכאן שהוא ביקש מהם להשתמש בכספם הפרטי. חיזוק למסקנה זו נמצא גם בעדות אחותו של המנוח שסיפרה כי המנוח גילה לה על הבקשה והיא הזהירה אותו כי ילדיו לא יכבדו אותה עקב היחסים הרעועים בינם לבין זוגתו.
"המסקנה העולה מהעדויות שנשמעו ומראיות שצופרו היא שהלשון בה נקט המנוח בסעיף 7 לצוואה היא לשון של בקשה ולא ציווי", כתבה, והוסיפה כי המנוח יכול היה לקוות שבניו יכבדו את רצונו אבל הוא לא יכול היה לצוות עליהם לעשות דבר שאינם מעוניינים בו.
לפיכך, התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקל.
עו"ד אורי צפת
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.