ביקש לילה נוסף עם בתו. האם: "חרדי שמבייש אותה בביה"ס"

האב ביקש כי בסופי שבוע שבהם הבת אצלו היא תישאר גם למוצ"ש, בעוד האם, חילונית, התנגדה שיסיע אותה ללימודים: "מלביש אותה כמו חרדית". מה קבע בית המשפט?

בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת קיבל לאחרונה תביעת אב לבת 9 להרחבת זמני שהות. עמדת השופט מחמוד שדאפנה הייתה שלא ייגרם נזק כלשהו לילדה אם תישאר לישון אצל אביה במוצאי שבת, בסופי השבוע שבהם היא איתו, כשלמחרת בבוקר הוא יסיע אותה לבית הספר. טענת האם לפיה הדבר יטרטר את בתה בנסיעות ויפגע בהישגיה הלימודיים, נדחתה.

התובע והנתבעת התחתנו לפני כעשור ובשלב מסוים הביאו לעולם בת, שבפברואר הקרוב ימלאו לה תשע. לאחר תקופת נישואין קצרה בחרו בני הזוג להפריד כוחות, והם חתמו על הסכם גירושין. בשל עיסוקו של האב כשוטר באותה עת הוא ביקש זמני שהות מצומצמים עם הילדה. במסגרת זו הוסכם בין היתר שהיא תשהה אצלו לילה אחד באמצע שבוע ובכל שבת שנייה, כאשר בצאת השבת עליו להחזיר אותה לאימה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים סיפר האב כי התפטר מעבודתו כשוטר, וכי חזר בתשובה כשכיום הוא מנהל אורח חיים דתי, המאפשר לו לטענתו לבלות זמן רב יותר עם בתו. בקשתו הייתה צנועה יחסית, והיא להרחיב את זמני השהות באופן שבתו תישאר לישון אצלו גם במוצאי השבתות כשהיא אצלו, והוא ייקח אותה ללימודים בראשון בבוקר.

האם, מנגד, סירבה לשינוי כלשהו בזמני השהות. על רקע העובדה ש-70 קילומטרים מפרידים בין הבתים היא טענה שהיעתרות לבקשת הגרוש תטרטר את בתם לחינם, שכן היא תצטרך לקום מוקדם בראשון בבוקר ולגמוע מרחק רב עד לבית הספר, דבר שיגרום לה עייפות ופגיעה בלימודים.

בתוך כך טענה האם, חילונית כאמור, שהתובע "מטיף לילדה", "עושה לה שטיפת מוח, ומלביש אותה בבגדי חרדיות", תוך שהוא "מאלץ אותה להגיע לבית הספר בלבוש שאינו תואם את המסגרת בה היא מתחנכת, ובכך הוא מבייש אותה לעיני חבריה שבכיתה".

רגילה לנסיעות

לבית המשפט הוגש תסקיר מטעם הרווחה התומך בעמדת האם. לעמדת העו"ס, הגם שהילדה ממילא שוהה אצל אביה לילה אחד באמצע השבוע וכבר רגילה לנסיעה הארוכה לבית הספר, הרי שהוספה של עוד נסיעה כזו תכביד עליה. לכן המלצת העו"ס היתה להישאר במתכונת הנוכחית לפיה האב מחזיר את הילדה לאם במוצאי שבת.

ואולם השופט שדאפנה בחר שלא לאמץ את ההמלצה. "לא מצאתי כי ייגרם כל נזק מהרחבת זמני שהות של הילדה בסופי השבוע כבקשת התובע", כתב והוסיף: "לא שוכנעתי כי הוספת לינה ללילה נוסף בסוף השבוע והחזרתה של הילדה למסגרת החינוכית ביום ראשון בבוקר, יש בה טרטור ותגרום לעייפות אצל הילדה ותפגע בלימודיה ובסדר יומה של הילדה".

בהקשר לכך הדגיש השופט כי עמדת העו"ס לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם הדיווח שהתקבל מבית ספרה של הילדה, ושעליו בין היתר נשען התסקיר, לפיו הנסיעות הקיימות (אחת לשבוע) אינן "מטרטרות" אותה. הוא ציין שבאותו דיווח נכתב, באופן ברור וחד משמעי, כי הילדה מגיעה מדי יום ובזמן לבית הספר עם כל הציוד הנדרש, כשהיא "נקיה ומסודרת, עדינה וחייכנית".

בנסיבות אלה קיבל השופט את בקשת האב להרחבת זמני השהות, באופן שבתו תוכל להישאר אצלו לילה נוסף אחת לשבועיים.

• ב"כ התובע: עו"ד טל שקלים
• ב"כ הנתבעת: עו"ד סיוון אוחנה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.