בן שננטש בקטנותו נדהם לגלות שאביו לא נישל אותו בצוואה. היורשים שנכללו בצו הירושה טענו להתיישנות אך השופטת דחתה אותם
דרמה של ממש נרשמה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב. גבר שחי בניתוק מאביו גילה שנים אחרי מותו כי האב לא השאיר צוואה ונכדיו מאשתו השנייה הוציאו צו ירושה. הוא מיהר להגיש בקשה לתיקון צו הירושה כך שיכלול גם אותו אך נתקל בטענת התיישנות ושיהוי שהעלו הנכדים. למרות זאת, השופטת תמר סנונית פורר קיבלה את בקשתו והורתה על תיקון הצו.
המנוח נישא פעמיים בחייו. עם אשתו הראשונה הביא לעולם את התובע. לאחר שהתגרש ממנה והתחתן בשנית סירבה אשתו השנייה של המנוח לגדל את התובע כבנה, והוא למעשה נטש אותו. מהאישה הנוספת נולדה למנוח בת אשר הביאה לעולם שני ילדים – הם הנתבעים.
בתו של המנוח נפטרה לפניו ובנסיבות אלה הוכרזו נכדיו כיורשים הבלעדיים אחרי מותו בשלהי 2007. מי שביקש את צו הירושה – אבי הנכדים וחתנו של המנוח – לא טרח לציין בבקשה כי יש למנוח בן נוסף, התובע.
במהלך 2018, למעלה מעשור אחרי שניתן צו הירושה, "התעורר" הבן והגיש את התביעה לבית המשפט. לטענתו, הוא לא העלה על דעתו שאביו לא ינשל אותו מהירושה באמצעות צוואה, על רקע הנתק ביחסים ביניהם שנמשך כ-30 שנה.
לדברי הבן, הוא סמך על כך שאם אביו לא יותיר צוואה מישהו כבר יפנה אליו ויעדכן אותו שמגיע לו נתח מהירושה, שכן יודעים על קיומו. הבן סיפר שבשלב מסוים נקלע למצוקה כלכלית, וזה היה המניע לחיפוש אחר ירושת אביו ולהגשת התביעה.
האבהות הוכחה – הירושה בטוחה
מנגד טענו אחייניו למחצה של התובע ואביהם, כי התביעה לוקה בשיהוי ובהתיישנות מאחר שהוגשה למעלה מעשור אחרי הוצאת צו הירושה. בנוסף, הם הטילו ספק בעצם קשרי ההורות בין המנוח והתובע.
אבל השופטת סנונית פורר קבעה שהטענה האחרונה אינה במקומה, שכן באוקטובר 2021 ניתן פסק דין שקובע ללא כחל ושרק שהתובע הוא בנו של המנוח. בהינתן זאת, ובהעדר צוואה המנשלת אותו מירושת אביו – יש לו זכות לרשת אותו על פי חוק, ואין חשיבות לטיב הקשר המשפחתי.
לגופו של עניין קבעה השופטת כי העובדה החדשה שהתגלתה – היותו של התובע בנו של המנוח – יש מקום לתקן את הצו בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת הנתבעים לשיהוי בהגשת הבקשה. היא האמינה לגרסת הבן, לפיה לא שיער בדעתו שלא יטרחו לעדכן שהוא זכאי לרשת את אביו. יתרה מכך, ברגע שגילה זאת – פעל במהירות והגיש את הבקשה תוך שלושה חודשים בלבד.
כמו כן קבעה השופטת שטענת ההתיישנות של הנתבעים לוקה בחוסר תום לב, בפרט לאחר שהוכח כי התובע הוא בנו של המנוח. מכל מקום, השופטת שוכנעה כאמור שהבן לא ידע בזמן אמת על אודות היותו יורש ולכן התביעה לא התיישנה.
לאור זאת היא הורתה על תיקון צו הירושה כמבוקש, ועל חיוב הנתבעים בהוצאות הבן בסך 45,630 שקל.
- ב"כ הבן: עו"ד מויס
- ב"כ הנכדים ואביהם: עו"ד קראוס
עו"ד סימה אלטמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.